מהומות סטונוול ACT 2

בין שבועות, מהומות סטונוול והפשיטה על הסאונה הגאה בליל שישי

מליל שישי כבר החלו הפרסומים על פשיטה של המשטרה על הסאונה הגאה בקרליבך - בשל מידע מודיעיני שנמצאים שם סמים. כמובן שלאחר הכתבות שעלו והופצו, החלו גם השמועות לעבור מפה לאוזן על למה דווקא במועד הזה, תחילת חודש הגאווה, ולמה דווקא בסאונה הזו, שבוע לפני מצעד הגאווה בתל אביב.

צילום של דוברות המשטרה מתוך הסרטון הפשיטה על הסאונה בקרליבך

כשרק קיבלתי את הפרסום הראשון על הכתבה הזו מיד אמרתי לחבר "מהמות סוטנוול חוזרות". טוב, אולי בזמנים ההם לא הייתה סאונה שברור מה עושים בה ולמי היא מיועדת, אבל משהו אחד שכן השתמר בצורה מופלאה - רדיפת המשטרה אחר הקהילה.
אין חודש שלא עולה כתבה או שומע מחברים וחברות על אלימות של כוחות המשטרה נגד חברי וחברות הקהילה הגאה, ולטרנסיות בעיקר. אך הפעם, לא רק שהרדיפה נעשתה בטיימינג גרוע בהחלט, היא גם צולמה. מקומיים ותיירים ששהו בסאונה באותו לילה, לא רק הושפלו כשאנשים מבחוץ ראו אותם עירומים, אלה גם צולמו תוך כדי, חיטטו להם בציוד האישי, ועוד הגדילו לשחרר סרטון בו רואים את רגליהם של השוהים, עם מגבות לגופם.
ישבתי היום בסעודת חג, ותהיתי לעצמי - למה דווקא עכשיו? למה בתחילת חודש הגאווה, ממש יום אחרי המחאה בירושלים, בירת ישראל, למה רגע לפני חג השבועות?
במובנים מסוימים, אני חושב שחג השבועות וחודש הגאווה מסמלים את אותו נושא מרכזי - חירות הנפש לבחור.
חירות הנפש לבחור את אהוב ליבי, את אמונתי, ערכיי וזהותי.

הבעיה לא מתחילה משימוש הסמים בקהילה הגאה, היא מתחילה מרדיפה אינסופית של להט"בפובים וגרימה ישירה של חברי וחברות הקהילה להטמין את ראשם בתוך החומר הלבן והמנכר, כדי להרגיש אושר מהו.
הבעיה לא מתחילה משימוש בסאונה או פשיטת המשטרה, היא מתחילה מהוזלת יד מערכת הבריאות שנשלטת על ידי הומופוב מוצהר, והפעלת מרכזים גאים למניעת התמכרות לסמים כפלטפורמה חלופית למשרד הבריאות.

אנחנו לא מדברים לרוב על הדברים העיקריים - על Chem-Sex או על שינויים שיש בחברה.
הוזלת יד המדינה מחוקים, זכויות ומוקדים למען הקהילה הגאה יש ביטוי ישיר על הקהילה. בסמים, באלימות, במצבים משפחתיים, בזנות, מצבים סוציו-אקונומיים ובמערכות יחסים בין אישיות.

50 שנה למהומות סטונוול, והקהילה הגאה בישראל עוד צריכה להתעורר.