ההיסטוריה של הקהילה הגאה בישראל

בדף הזה אסקור את היסטוריית הקהילה הגאה בארץ

הדף מתעדכן לאחר אירועים חשובים. לכן, אם מצאתן טעות או הערה, מוזמנות להגיב

לאחר עיסוק אינסופי בחיפוש אחר היסטוריה גאה בישראל, הן ברשתות המדיה והן בספרות ומאמרים, הבנתי שלא קיים מאגר מתעדכן וארוך טווח לשימור ההיסטוריה הגאה בארץ. 
ההיסטוריה הזאת לא מתנצלת, לא מתפשרת, אמיצה ועמידה בפני כול - היא נוכחת וקיימת. 
אף אחד לא ישמר את ההיסטוריה של הקהילה שלנו מלבדינו.

היסטורית הקהילה הגאה בישראל 

1924

ד"ר יעקב ישראל דה האן

הרצח הפוליטי גאה הראשון בישראל - 1924

ד"ר יעקב ישראל דה האן, הומו, משפטן, עיתונאי, משורר וסופר בשפה ההולנדית, יהודי יליד הולנד, פעיל ציוני שהתחרד בארץ ישראל ופעל בהמשך נגד התנועה הציונית. היה קורבן של מה שנחשב כרצח הפוליטי הראשון בארץ ישראל בזמן המודרני. 

כחלק מכהונתו כשר החוץ של מאה שערים, יעקב ישראל דה האן, נרצח על ידי ההגנה בתואנה שחברו הערבי רצח אותו. כעבור שנים נודע, כי ההחלטה על הרצח הפוליטי הראשון בישראל התקבלה בביתו של נשיא מדינת ישראל, יצחק בן צבי. 

בתקופה שלפני קום המדינה היו הרבה חיסולים ממוקדים לחברי מחתרות אשר נחשדו בהומוסקסואליות, בשל אמונה שהומוסקסואליות זו תכונה שהעברים לקחו מערביי ישראל, ונחשדו בריגול עקב מפגשים עם גברים שאינם יהודים.

1932

ביקור הירשפלד בישראל - 1932

ד"ר מגנוס הירשפלד מגיע לישראל להרצות על "הפרובלימות הסכסואליות של זמננו", ההרצאה עצמה מתורגמת לעברית ובסיומה הירשפלד גם עונה לקהל על שאלות.

1936

סירוב הדפסה גאה - 1936

מרדכי דב גיאורגו (יִיז'י) לַאנגֶר, הומו, משורר עברי, חוקר ומסאי, עיתונאי ומורה, הראשון ביהדות המערב בעת החדשה שהגיע מלשון זרה לשירה העברית. כתב בגרמנית, צ'כית ועברית. 

בעוד שהיה המורה לעברית של פרנץ קפקא, עלה ארצה ורצה להדפיס בישראל את ספרו, אך אגודת הסופרים מסרבת להדפיס את ספרו הראשון, בשל הומוארוטיות בשיריו העבריים והזרים. הוא מת מדלקת ריאות בשנת 1937, ונקבר בבית הקברות בנחלת יצחק.

חוק משכב זכר בתקופת המנדט - 1936

בתקופת המנדט, נחקק חוק מנדטורי שלפיו אדם צפוי לעונש של 10 שנות מאסר על משכב זכר.
בקום המדינה החוק נותר, אך בפועל, בהןראת היועץ המשפטי לממשלה, החוק לא נאכף במקרים של יחסים בין בוגרים בהסכמה.
עם כינון המנדט הבריטי, חוקק הריבון החדש חוקים בעניין זה שהיוו בבואה לחקיקה באנגליה. סעיף 152 (2) של פקודת החוק הפלילי 1936, קבע שקיום יחסי מין ״שלא כדרך הטבע״ — הכוונה היא ליחסי מין אנאליים או אוראליים — היא עבירה הגוררת עונש חמור של עד עשר שנות מאסר, לשני המשתתפים. תיאורטית, חוק זה אינו מבחין בין קיום האקט האסור כשמדובר בגבר עם גבר או גבר עם אשה, אך בפועל חוק זה הובן ופורש מאז ומעולם כחוק האוסר יחסי מין הומוסקסואליים.

1944

יונה וולך - 1944

נולדה יונה וולך (10.06.1944), משוררת ישראלית בולטת. וולך עסקה כביכול ב"טפל" התרבותי המקומי ש"לא נגע לאף אחד" אך היה זה קולו האישי של הפרט בחברה הישראלית, ובמובן האוניברסלי, במה שמוגדר כחברה הבורגנית-קפיטליסטית המתהווה.
וולך ידועה לציבור הרחב בזכות שימושה הנועז בארוטיות בשירה העברית המודרנית. שיריה המוקדמים עסקו במיניות, בבדידות, בפחד, במוות ובשיגעון. שיריה המאוחרים עסקו בהכרה, בגוף ונפש, בזהות וריבוי זהויות, בפאראפסיכולוגיה, בפמיניזם, בחולי, ובמוות חווייתי. חדשנותה הביאה לה תהילה והכרה, ובעיקר קהל קוראים רחב, מעבר למעגל קוראי השירה הרגילים בעלי הטקסט היותר מאופק ועדין.

1947

פעילות חשאית - 1947

מתחילה פעילות מחתרתית, כמעט חשאית, של פעילות הומוסקסואלית, בעיקר קרוזינג, בגינת לונדון, גן העצמאות, טיילת תל אביב (בכינוי הגרמני - שטריך, רצועה) ובבר המלון "ארמון" ברחוב הירקון. מן המחקרים הבודדים שנעשו על ההיסטוריה הגאה בישראל, עולה כי המקומות האלו במיוחד הפכו לאזורים גאים, ולאתרי קרוזינג, בשל התרועעות של חיילי המנדט הבריטי, אשר חיפשו מין מזדמן.

1950

חוק שלא נאכף - 1950

חיים כהן, היועץ המשפטי לממשלה, החליט שלא לאכוף את החוק האוסר על יחסים הומוסקסואליים, ובכך, החוק נשאר חוק בכנסת, אך לא נאכף בפועל. בדומה לתהליך שהיה עד כה.

1956

רינה נתן - 1956

רינה נתן, נולדה ב-8 בספטמבר 1923, למשפחה אמידה בגרמניה והייתה ישראלית אשר התפרסמה כאישה הטרנסקסואלית הראשונה בישראל. במהלך מלחמת העולם השנייה, שהתה תקופת מה בצרפת, שם למדה חקלאות, ומשם עלתה לארץ ישראל בשנת 1946. בארץ היא עברה בין הקיבוצים מעגן מיכאל, אשדות יעקב ונען. אופן הליכותיה הנשיות לא השתלב בחברה הקיבוצית, וזאת על אף שביצעה את עבודתה היטב. בשל התנהגותה סירבו הקיבוצים לשכן אותה הן בצריף הגברים והן בצריף הנשים והיא סולקה מקיבוץ לקיבוץ עד אשר נטשה את הניסיון הקיבוצי והתגוררה בגדרה. היא שירתה בצה"ל כחובשת במהלך מלחמת העצמאות, אך לאחר שחרורה התקשתה במציאת עבודה ולכן התגייסה מחדש לשירות קבע באותו תפקיד. גם בצבא התקשתה נתן להשתלב. היא קיבלה חדר משלה, אולם לבסוף שוחררה על רקע חוסר התאמה. גם במקצועה כמדריכה ומורה לחקלאות לא עבדה משום שמוסדות החינוך לא היו מקבלים אותה.
בתחילת שנת 1953 עלה שמה של נתן לכותרות לאחר שהמשטרה עצרה אותה לבושה בבגדי נשים, בחשד שזאת למען כוונות פליליות. נתן טענה בפני השוטרים (כפי שדווח בעיתון הארץ): “אני אשה בנפשי וברגשותי, רק בשל טעות פיזיולוגית נולדתי גבר”. בשנים לאחר מכן חזרה שוב לכותרות העיתונות בגין מעצר נוסף על ידי המשטרה[1], שביתת רעב שקיימה במאמץ לקבל אישור לעבור ניתוח להתאמה מגדרית, וכן לאחר שהוכתה על חוף הים בתל אביב.
במסגרת מאבקה לקבלת האישור לעבור את הניתוח, החלה נתן פוגעת בעצמה. ועדת רופאים מטעם משרד הבריאות המליצה להיענות לבקשתה ולאפשר לה להינתח “מטעמים של היגיינה רוחנית”, אולם היועץ המשפטי לממשלה, חיים כהן, דחה את ההמלצה בסוף שנת 1954, בנימוק שסירוס מנוגד לחוק הפלילי האוסר גרימת "נזק גופני". בעקבות הפגיעות העצמיות החוזרות ונושנות אולצה נתן לקבל בניגוד לרצונה זריקות טסטוסטרון. היא המשיכה במאבקה, וב-25 במאי 1956 הגיעה נתן לבית החולים "אסף הרופא" מדממת ומתפתלת מכאבים, לאחר שחתכה את אבר מינה, ככל הנראה מתוך ניסיון עצמי לשנות את מינה. היא חייכה ואמרה לרופאים אשר נחרדו לראותה ככה כפי שפורסם בעיתון "חרות" ב-27 במאי 1956:

הפעם לא יועיל כבר שום דבר, ואתם מחויבים תהיו לנתחני וליטול את האיברים המיותרים ולהפכני לאשה. 

1960 

הדווקאים - 1960

יוצא הספר הישראלי גאה הראשון - "הדווקאים", מאת ש.ר.ב,שמה הספרותי של שרה רינה בן מנחם, שמתאר את הקהילה הגאה בתל אביב.

הוצאה מחודשת של שלושת ספריה של ש.ר.ב

כשיצא "הדווקאים" לאור, הממסד הספרותי הישראלי התנער ממנו לחלוטין. בראיון לשבועון העולם הזה ב-18 במרץ 1960, כתב העת היחיד שהתייחס להופעת הספר, סיפרה שרה על מאמציה להוציאו לאור. היא עברה ממו"ל למו"ל, ספגה סירובים, פגיעות ועלבונות, ובכל זאת לא ויתרה. כדי להתקיים, כתבה מערכונים ורומאנים זעירים בסיטונות, עבור פרוטות. אך תמיד הייתה חוזרת אל אוסף הסיפורים של הדווקאים. עד שלאט לאט הצטברו אצלה הלירות הדרושות להוצאת הספר על חשבונה. בעקבות הכתבה, שהביאה ציטוטים מתוך הספר, מכירות הספר גברו, כפי שמדווח השבועון בגיליון שיצא שבועיים מאוחר יותר:

יומיים אחרי שפירסם 'העולם הזה' לקט פיקנטי מתוך הספר, אי אפשר היה להשיג טופס אחד של "הדווקאים" בדוכני הספרים המרכזיים, כי היתה זו הפעם הראשונה שנכתב בישראל על הווי זה — לא בתור בעיה אלה בתור הווי חי ומוכר היטב לסופרת. 

1961

הצולע - 1961

יוצא הרומן הלסבי הישראלי הראשון - "הצולע", גם מאת ש.ר.ב.
הספר מספר על דמות מזרחית לסבית ומתאר את תהליך התבגרותה בסביבה עשוקה ומקופחת אל מציאות שבה כל הדרכים הלגיטימיות חסומות תוך כתיבה בגוף ראשון.

1962

כתבה גאה ראשונה - 1962

מתפרסמת בעיתון "העולם הזה" כתבה עיתונאית ראשונה על הקהילה הגאה, תחת הכותרת "המחתרת על הטיילת".

1964

סיכול ביטול חוק משכב זכר - 1964

הממשלה מסכלת ניסיון של משרד המשפטים להביא לביטול החוק שאוסר על משכב זכר, בתואנת הסתמכות על הסטטוס קוו בין דתיים לחילונים.

כחלק מעליית הניסיון לביטול חוק זה, עלה ח"כ אבנרי וציטט מכתב של צעיר אשר התאבד ביריית אקדח בגיל 23 באלו המילים (קטע זה לקוח מתוך המאמר "הדין בדבר נטייה חד מינית –בין היסטוריה לסוציולוגיה" של יובל יונאי):

"מאז גיל 16 ידעתי שאני שונה מכל הנערים בגילי. ניסיתי להסתיר זאת מכל העולם, וגם ממך, אמא. אבל חיי הפכו לגיהינום. בכל רגע פחדתי שיגלו את הסוד שלי, שיזרקו אותו מביה"ס, שיגרמו בושה גם לי וגם לך. לכן ברחתי מהחברה, והייתי בודד. ניסיתי ללחום נגד הנטייה שלי. באמת ניסיתי. העמדתי פנים ויצאתי עם בנות, אבל זה היה עינוי בשבילי. בסוף התחילו להתלחש מאחורי גבי. האסון הכי גדול היה כשלא קיבלו אותי לצה"ל. זה היה כאילו הדביקו אות קין למצחי. בכל מקום שאלו אותי מדוע אני לא חייל. הייתי צריך להמציא שקרים... לא ידעתי מה זה אושר, עד שפגשתי את דויד. אהבתי אותו מהרגע הראשון, וזאת הייתה אהבה אמיתית. אמרתי לך שאנו סתם חברים, אבל חיינו ביחד. כשדויד עזב אותי, זה היה בשבילי מכה נוראה. התחלתי לחפש חברים ברחוב, על שפת הים ובמקומות כאלה. שלשום התנפלו עלי שם, היכו אותי וגנבו את הכסף שלי. מה יכולתי לעשות? לא הלכתי למשטרה, מפני שלפי החוק אני פושע. פחדתי ממה שיגלו בחקירה. נמאס לי מהכל. אני לא יודע מה פשעתי, ולמה מגיע לי עונש. אף פעם לא עשיתי שום דבר רע לאיש. אבל אני מרגיש כאילו אני פושע, שאני צריך כל הזמן לברוח ולהתחבא, אפילו ממך. אני לא מאשים אף אחד, אני פשוט לא יכול יותר. אמא, תסלחי לי..."  

1966 

מסיבות הומואים - 1966

מיכאל אוהד מייסד את מסיבת ההומואים השנתית הראשונה בתולדות תל אביב, ליום הולדתו של דני לחמן, ומאז הופך ביתו, ברח' הוברמן 24 בתל אביב למוקד מפגש. הזוג רוני וג'וני פותחים את ביתם מדי שבוע בימי רביעי, למפגשי הומואים.

אליוט - 1966

אליוט, נולדה כשרון בן-עזר ב-19 באוקטובר 1966, היא זמרת רוק ישראלית, סולנית ומנהיגת להקת פוליאנה פרנק ותקליטנית. השם "אליוט", אותו אימצה בסוף שנות השמונים, התחיל ככינוי חיבה, בגלל דמיונה לדרקון אליוט, מהסרט המוזיקלי "חברי הדרקון אליוט" משנות ה-70.
אליוט היא הזמרת הראשונה שיצאה מהארון בצורה פומבית. אליוט כתבה וביצעה שירים שנגעו באופן ביקורתי בסוגיות של מין, מגדר, שוביניזם ופמיניזם ומתחה ביקורת על לאומנות ומיליטריזם. ב-1989 הקליטה עם חברי "אח חורג" שמונה שירים באולפן הביתי של אחיה רזי. השירים יצאו על גבי קלטת בהוצאת האוזן השלישית בשם "חיה ומתה בארון" וזכו להצלחה מפתיעה. מאז חזרה לתל אביב ב-2002 הפכה לאחת התקליטניות המובילות בסצנה המקומית של מוזיקת ההאוס והאלקטרו‏.
אליוט פרצה את הדרך עבור אמנים נוספים לצאת מהארון אל מול מעריציהם, ולהתגבר על הפחד לאבד את אהדתו של הקהל. הבולטים שבהם הינם הזמר והיוצר עברי לידר שהכריז בגלוי על נטייתו המינית בראיון ל"מעריב" בדצמבר 2001. למרות שמעולם לא התכחש לנטייתו המינית, וכתב ושר שירי אהבה לגבר אחר עוד לפני הראיון, יציאתו הפומבית מהארון השפיעה על דור שלם.

1967

נפלאתה - 1967

כתב העת "עכשיו", מפרסם את הסיפור "נפלאתה" של ה' יואב, שהוא הפרסום הראשון של יצירה גאה בכתב עת ספרותי בישראל.

1968

מועדון גאה ראשון - 1968

אמיר שרון מייסד את המועדון הראשון של הומואים ולסביות בדירה פרטית ברח' יורדי הסירה בתל אביב.

1969

הנערים בחבורה - 1969

כרזת העיבוד הקולנוע למחזה

אחרי מלחמה עם הצנזורה, מועלית ההצגה הראשונה של "הנערים בחבורה", בכיכובו של עודד תאומי, המחזה, שעלה לראשונה שנה קודם לכן בברודווי, עורר סערה גדולה בשל עיסוקו המרכזי בהומואים והעיסוק הקווירי בנראות וההתנהגות המגדרית. 

מארט קראולי כתב את "הנערים בחבורה" כאשר היה בתחילת שנות השלושים של חייו. מדובר במחזה בין שתי מערכות שסובב כולו סביב מפגש ביתי של כמה גברים בתחילת שנות השלושים שלהם, כולם הומואים, מלבד אחד שמגיע ומפורר את הדינמיקה העדינה מלכתחילה.

על אף ההתעוררות המינית בשנות השישים, יצירה שלמה הסובבת סביב הומואים בשיא חייהם, שחוגגים את משיכתם המינית ולא בהכרח מתחבאים או מתכחשים לה, לא הייתה הדבר הברור ביותר מאליו. 

העלילה מתרחשת כולה בערב אחד בדירתו של מייקל, המארגן מסיבת יום הולדת לחברו הארולד. הוא מזמין למסיבה את חבריהם המשותפים, אך לפני שהמסיבה מתחילה להתניע, הוא מקבל טלפון בהול מחברו מימי הקולג', אלן, שמבקש לדבר אתו בדחיפות. על אף שמייקל חי מחוץ לארון, הוא מעולם לא התוודה מול אלן על משיכתו המיניות, והוא חושש מאוד מהמפגש בינו לבין חבריו. הדינמיקה בין הקבוצה ממש לא צריכה עוד משהו שיכניס מתח לעניינים, אבל הגעתו של אלן היא קטליזטור להתפוררות והתמודדות של החבורה זה עם זה, וכמובן כל אחד עם עצמו.

1970

התנועה לשחרור האישה - 1970

מַרשָה פרידמן היא פעילה פוליטית וחברתית אמריקאית-ישראלית. כיהנה כחברת הכנסת מטעם סיעת רצ בכנסת השמינית. היא פעילה למען זכויות אדם, הייתה מחלוצות הפמיניזם בארץ, וקידמה רבות את המודעות לאלימות בתוך המשפחה ולזכויות נשים. פרידמן היא גם חברת הכנסת הלסבית הגלויה הראשונה (אם כי, כשהייתה חברת כנסת טרם הזדהתה ברבים כלסבית). בשנה זו הקימה את הקבוצה הראשונה של נשים פמיניסטיות.

1974

מצעד המסכות - 1974

"מצעד המסכות" ביוזמת סיוון מלכיאור, פעיל לזכויות ההומוסקסואלים בישראל, יושב ראש האגודה לשמירת זכויות הפרט ומעמודי התווך של הקהילה הגאה בישראל בשנות ה-70, והיה ליחיד שהסתובב במצעד זה ללא מסכה, והיחיד שהתראיין בפנים חשופות לערוץ הראשון.
20 גברים ואישה אחת הסתובבו בכיכר מלכי ישראל עם מסכות ודרשו זכויות ללהט"ב.

1975

מכתב אישור רשם הארגונים 

האוגדה לשמירת זכויות הפרט - 1975

תריסר הומואים ולסבית אחת מקימים את האגודה לשמירה על זכויות הפרט, ארגון ארצי למען להטב"קים.
האגודה פועלת האגודה לקידום מעמדה של קהילת הלהט"ב בישראל במטרה להביאה לשוויון זכויות מלא, לרווחה ולביטחון. האגודה הנה ארגון הגג של הקהילה הגאה ומייצגת את הקהילה בזירה הארצית ובזירה הבינלאומית.

בעתיד תקרא "האגודה למען הלהט"ב בישראל", אך בתקופה ההיא, רשם הארגונים הממשלתי לא הסכים להכניס ביטוי גאה כלשהו בשם הארגון בגלל החוק נגד משכב זכר.

1976

האספה הכללית הראשונה - 1976

האספה הכללית הראשונה של "האגודה" נערכת במועדון "צוותא" בתל אביב, ב-29 בפברואר. היו"ר הנבחר היה סיוון מלכיאור, ממשתתפי "מצעד המסכות".

השעה השלישית - 1976

תוכנית הטלוויזיה "השעה השלישית", בהנחייתו של פרופ' ירמיהו יובל, העוסקת בבעיות חברתיות, עוסקת בנושא ההומוסקסואלי. בתכנית הופיעו: אבי אנגל וסטודנט נוצרי מהולנד, אף אחד אחר לא היה מוכן להשתתף בתכנית זו.

האגודה בחיפה - 1976

קמה קבוצה בחיפה הקרויה "קול האישה", שיצרה קשר עם האגודה בתל אביב, ושכרה ברחוב יפה נוף מועדון יפהפה המשקיף על המפרץ.
אחת לשבועיים עורכת הקבוצה מסיבות רבות משתתפים בקנה מידה של אותן שנים (סדר גודל של 100-200 משתתפים). מכוניות היו נפגשות בארלוזורוב פינת דיזינגוף בתל אביב – ונוסעות בשיירה מאורגנת למסיבה לחיפה.

מיניות האישה בראי הקיבוץ - 1976

כנס בקיבוץ גזר מתקיים בנושא מיניות האישה, שם מועלה לראשונה בישראל בפומבי נושא המיניות הלסבית. במהלך הכנס יוצאת מן הארון עפרה, חברת הקבוצה הירושלמית.

במרתפי האגודה - 1976

האגודה שוכרת חדר במרתף ברחוב בן יהודה בתל אביב. במקום מתקיימות פגישות שיחה, מסיבות פרטיות קטנות ו"בית פתוח". בימי שישי מתקיימות מסיבות מעורבות לגברים ונשים, ובמוצ"ש  – לנשים בלבד.

משלחת ליועמ"ש - 1976

משלחת של האגודה נפגשת עם היועץ המשפטי לממשלה, מר אהרן ברק, כדי לקדם חקיקה פרו להט"בים.

בעד ההזיה - 1976

יוצא לאור ספר עברי ראשון שנכתב על ידי סופר הומוסקסואל, יותם ראובני - "בעד ההזיה".
הספר עורר סנסציה בשל עיסוקו הישיר וחסר הפחד בחיים של ההומוסקסואלים בארץ. באותה תקופה קשר הומואי היה אסור על פי חוק. הספר התקבל בהתלהבות על ידי הביקורת והפך עם הזמן לספר קאלט שצעירים ישראלים קראו בחושות בסיני ובהודו, ובהוסטלים בדרום אמריקה.
בדברי המבוא של הסופר פנחס שדה נאמר כי הספר מצטרף למסורת גדולה של ספרות וִדוית. שנים לאחר שאזל מהחנויות ונקרא כמעט במחתרת מוגש עתה הספר לקורא, בדיוק כפי שהופיע לראשונה.

הרצאות האגודה - 1976

הקמת שירות ההרצאות של "האגודה" על ידי יונתן דנילוביץ', דן לחמן ודובי ברקן, בדומה לחוש"ן העכשווית.

1977

פרמיירות חוזרות - 1977

הקרנת הסרט הקצר "פרמיירות חוזרות", בבימויו של עמוס גוטמן, שצולם במסגרת מגמת הקולנוע של בית צבי.

הסרט מספר את סיפורו של ערב אחד בחייו של נער העובד בתיאטרון בובות. הסרט מתאר את ההכנות להצגת הבכורה שעתידה להערך למחרת, את קשריו עם הסובבים אותו, את בדידותו ואת חלומותיו. הסרט מציג עולם פנימי עשיר המערב מציאות ודמיון, ממשות והזיה.

דיסקו סיפיליס - 1977

האגודה מקיימת בבתים פרטיים את ליין המסיבות להומואים, "דיסקו סיפיליס", אשר במהלכן נעשו בדיקות סיפיליס במקום.

הומו בעיתון - 1977

דני לחמן, דובר האגודה, הוא ההומו הראשון המדבר בשמו ועם תמונתו בעיתון יומי במדינת ישראל, ב"ידיעות אחרונות".

קול האישה נדם - 1977

הסניף החיפאי מקים את מרכז הנשים "קול האישה". ובו חנות ספרים בה ניתן להשיג ספרות לסבית. הזדהות המרכז עם לסביות גורמת להתפרצות של גלי הומופוביה, ובשל כך מצטמצם מספר המבקרות במקום. מרשה פרידמן עוזבת את הארץ, והמרכז מתפרק סופית ב – 1981.

העליזיאדה - 1977

במוצאי שבת, ה-17 בספטמבר, החליטה האגודה למען הלהט"ב, שרשמית נקראה "האגודה לשמירה על זכויות הפרט" לחגוג שנתיים להיווסדה.
אחרי שנה של ליין "דיסקו סיפיליס" למסיבות בבתים פרטיים, מתקיימת לראשונה "העליזיאדה" בפארק הירקון. בחסות העצים המוצלים, מגיעים עשרות עליזים ועליזות כדי לציין את הקמת האגודה.

מסלול ההגעה לעליזיאדה

1978

הצעת חוק לביטול איסור משכב זכר - 1978

שולמית אלוני (ר"צ), מרדכי וירשובסקי ועקיבא נוף (התנועה הדמוקרטית לשינוי), יוסי שריד (המערך) ומאיר פעיל (שלי) מגישים יחד הצעת חוק לביטול האיסור הפלילי על יחסים הומוסקסואליים. ההצעה נופלת ברוב של 28 נגד 18.

אל"ף בבאר שבע - 1978

בכנס הפמיניסטי הראשון בבאר שבע מוקם הארגון אל"ף, ארגון לסבי פמיניסטי. הארגון מקיים מסיבות, קבוצת להעלאת התודעה וקורס בתולדות המטריארכט. הארגון מתפרק בראשית שנות השמונים.

1979

הקמת הקו הלבן - 1979

דני לחמן, אחד ממקימי האגודה, מקים את הקו הלבן - קו טלפון אנונימי לתמיכה בלהט"בים בארץ.
קו הקשב של האגודה, כיום נקרא - "יש עם מי לדבר", מציע אוזן קשבת, מידע ותמיכה לכלל חברות וחברי הקהילה, בני משפחה, וחברים הרוצים לשתף, לחלוק או להתייעץ בכל הסוגיות הקשורות לחיים כלהט"ב, לנטייה מינית ולזהות מגדרית.

הקו נמצא תחת האחריות המקצועית של הקליניקה הלהט"בית לטיפול וייעוץ של האגודה, וכלל המתנדבים והמתנדבות עוברים הכשרה מקיפה. הפנייה לקו היא אנונימית ודיסקרטית.

הקו פועל בימים א'-ה' בשעות 19:30-22:30. ניתן לפנות בשעות הפעילות באמצעי התקשורת הבאים:
בטלפון: 03-6205591
באפליקציית וואטסאפ (whatsapp) במספר: 058-6205591
בעמוד הפייסבוק של קו הקשב: יש עם מי לדבר
בצ'אט אנונימי: דרך אתר האגודה, בשעות הפעילות

קול האישה בירושלים - 1979

 "קול האשה", מרכז פמיניסטי עם חנות ספרים מוקם בירושלים על פי המודל החיפאי. הלסביות מהוות גורם מרכזי במרכז זה. לארגון יש עיתון ובו טור ראשון מסוגו, תחת הכותרת "נשים אוהבות נשים".

ביטול כנס בינלאומי - 1979

כנס בינלאומי של הומואים ולסביות; אורחים מבית הכנסת "שמחת תורה"; מתוכנן בישראל, אולם, בית המלון "מרינה"  ובית הארחה בקיבוץ "מעלה החמישה" מבטלים את ההזמנות מחשש לאבד את תעודת הכשרות שלהם, והכנס הבינלאומי מתבטל.

הפגנה ראשונה למען שוויון זכויות - 1979

הפגנה ראשונה לשוויון זכויות להומואים ולסביות מתקיימת בכיכר מלכי ישראל. בהפגנה משתתפים כ – 60-70 איש ואישה, שיש האומדים אותם בכ – 30-40 בלבד. חנה קליין מופיעה בשעת שידור שיא בטלוויזיה. קבוצת נשים פמיניסטיות באה כדי לתמוך בהפגנה.

כנס הגאווה הבינלאומי ו"המצעד הראשון בתל אביב" - 1979

אנשי בית הכנסת "שמחת תורה" בניו יורק, בית הכנסת הגאה הגדול ביותר בעולם, מקיימים בישראל את הכנס הרביעי הבינלאומי להומואים ולסביות יהודים. במסגרת הכנס, מתקיימת תהלוכה צנועה בכיכר דיזנגוף, המכונה בפי רבים "מצעד הגאווה הראשון בתל אביב", אף על פי שמדובר בכמה עשרות משתתפים שהקיפו את המזרקה של יעקב אגם מספר פעמים.

יער להב - 1979

היער הראשון שניטע ביוזמת הקהילה הלהט"בית בישראל. ביולי 1979 התקיים בישראל הכנס הבינלאומי הרביעי של הומוסקסואלים ולסביות יהודים. משתתפי הכנס הצטרפו להפגנה לשוויון זכויות להומוסקסואלים ולסביות שהתקיימה בכיכר מלכי ישראל, ולאחר מכן נסעו לדרום הארץ ונטעו 3000 עצים ביער ליד קיבוץ להב שבדרום. הקרן הקיימת לישראל לא הייתה מוכנה להציב שלט ביער המעיד על זהות הנוטעים. רק לאחר מאבק של 15 שנים, ב-1994 הוצב ביער שלט "חורשת הגאים והגאות".
כיום יער להב משתרע על פני יותר מ- 30,000 דונם וכולל מרכז לידיעת הארץ והכרת האזור ע"ש ג'ו אלון, חניוני נופש פעיל, חורבות ארכיאולוגיות של שרידי יישובים יהודיים ונוצריים ומסלולי רכיבה על אופניים.

לסבופוביה בפמיניזם - 1979

פעילות של אל"ף ופעילות מאוכזבות מתוך התנועה הפמיניסטית, שבשלב זה אינן מקבלות לסביות, מקימות את חוג "צאנה וראינה", העוסק בשיתוף פעולה בין נשים לסביות לבין נשים הטרוסקסואליות. במסגרת החוג מתקיימים קורסים לקאראטה, חוג לעבודות תיקונים בבית, מסיבות, הרצאות, פגישות ובית קפה. החוג נפגש בתחילה ברחוב מזה"א 14,  ואחר כך ברחוב האלקושי 3 בתל אביב.

1980

הגזע המקולל - 1980

סדרת מאמריו של יותם ראובני, "הגזע המקולל", מתפרסמים במוסף של "ידיעות אחרונות" - "7 ימים".
ראובני היה הראשון לפרסם באותן ימים שירה הומוסקסואלית מובהקת.
(בסרטון - קטע מכתבה של "הגזע המקולל")

מרכז לסבי רדיקלי - 1980

כתוצאה מפעילות לסבית אינטנסיבית הופך "קול האשה" בירושלים למרכז לסבי רדיקלי ארצי. אחד ממקומות הבילוי היה ה חמאם התורכי בירושלים.

1981

כנס האגודה - 1981

הכנס הראשון של האגודה מתקיים בקיבוץ רמות רחל.

1982

נתיב נוסף - 1982

יוצא לאור כתב העת הגאה "נתיב נוסף". תיב נוסף היה כתב עת דו-חודשי מטעם אגודת הלהט"ב, שיצא לאור בשנים 1990 עד 1994. בסך הכל יצאו לאור כ-15 גיליונות. "נתיב נוסף" הוא כתב העת הראשון בישראל שפנה לכלל הקהילה הלהט"בית. בניגוד לעיתון "מגעים" שיצא באותה תקופה ופנה במובהק לגברים; ולעיתון "קל"ף חזק" שפנה לנשים, התאפיין "נתיב נוסף" בעיסוק בתכנים שנחשבו למיינסטרים, כגון אקטואליה, פוליטיקה, איידס, ועצם ההימצאות בתוך "הארון". העיתון פנה באופן מוצהר לאנשי התרבות והרוח, ולא דווקא לאדם הפשוט, וייתכן שזו הסיבה לאי הצלחתו לאורך זמן.
עם זאת היה "נתיב נוסף" ראשון מסוגו, ורשם הישגים למען הקהילה במעורבותו. דוגמה למאבק ציבורי שבו נחל העיתון הצלחה היה המאבק הציבורי בקק"ל על אפלייתם בהסתרת תורמים מקרב קהילות הלהט"ב בעולם. בשנת 1979 נשתלה ביער להב חלקת יער על ידי פעילי להט"ב מרחבי העולם, שתרמו לקק"ל. השלט שהוצב בשנת 1979 הוסר לאחר זמן קצר, וקק"ל התנגדה להצבתו מחדש, עד לחשיפת העניין על ידי המגזין "נתיב נוסף".

הפינגווין - 1982

איציק ניני פותח את ליין הופעות הדראג הראשונות בישראל במועדון "הפינגווין" בתל אביב.

כנס חגיגי של האגודה - 1982

כנס חגיגי במועדון "צוותא" בתל אביב לרגל הקמת העמותה "האגודה לשמירת זכויות הפרט". היו"ר הנבחר: אמוץ בונה.

1983

קבע להומופוביה - 1983

כחלק מחידוש פקודות מטכ"ל מתפרסמות הוראות קבע שמפלות ומגבילות חיילים וקצינים הומואים, חלק מהטענה היא שזה למען ביטחון מידע, שמא יסחטו את החיילים עם המידע הרגיש. מה שמביא להגבלת דרגת הקצונה להומואים מוצהרים לדרגת רס"ן.
(בסרטון - הקראת פקודת מטכ"ל והשלכותיה על הקהילה הגאה בישראל, מתוך כתבת "כאן" על הדווקאים)

נגוע - 1983

עולה לאקרנים הסרט ההומואי הישראלי הראשון באורך מלא - "נגוע" של עמוס גוטמן.
הסרט מספר את סיפורו של רוֹבי (בגילומו של השחקן יהונתן סגל), צעיר הומוסקסואל אשר חי עם סבתו ועובד בחנות המכולת שלה. אמו נטשה אותו ועברה לגרמניה שם היא מנהלת מסעדה. עם אביו אין לו כמעט קשר. יש לו שתי אובססיות בחיים: לעשות את הסרט שיהיה הסרט העליז הראשון שזכה באוסקר וגברים. הוא מהגר זר בארצו ולא רק בגלל שמו אלא גם בגלל היותו דור שני לניצולי השואה. רובי חי כנמר בכלוב. ביום הוא עובד במכולת, מטייל בפארק ופוגש בחברים ובלילה הוא הולך לחפש זיונים בגן העצמאות, מקיים יחסי מין בשירותי מועדון ומביא לביתו שני מחבלים פלסטינים אשר עם אחד מהם הוא מקיים יחסי מין. סבתו של רובי קוראת מגזינים לנשים בגרמנית ומשחקת רמי לצלילי המוזיקה של שטראוס מעורבותה היחידה בחיי המדינה היא שהיא קוראת לערבים טרוריסטים. היא עצמה מתביישת ברובי. אביו של רובי הוא ניצול שואה בעל מבטא זר כבד המנסה להסביר לבנו שהנורמה היא משפחה עם אישה וילדים והומוסקסואלים מזדקנים לבד. באחת הסצנות האמיצות של הסרט רובי נתקל בחברו מימי התיכון (דורון רגב) ומוציא עליו את כל הזעם שלו, על הירידות ואיך חברו פחד לדבר איתו כדי שלא יצחקו עליו שהוא חבר של המתרומם. הסרט מסתיים בכך שרובי לא מצליח למצוא אף משקיע לסרטו והוא משלים עם היותו הומוסקסואל.

החוברת הכחולה - 1983

פרסום "החוברת הכחולה", חוברת בת 16 עמודים, ובה הצהרה על זכותם של הומוסקסואלים לחיות בכבוד עצמי, יחד עם סקירת היבטים משפטיים, פסיכולוגיים, פוליטיים, סוציולוגיים, היסטוריים ודתיים בהשוואה למתרחש בתחום זה בארצות אחרות.

1984

שופרא - 1984

ייסוד העיתון "שופרא" בנווה צדק, בו רואות לראשונה אור יצירות בשירה של הומואים ולסביות צעירים, ובהם צבי מרמלשטיין, איתי עורב ז"ל, איתי רון, שז, ואילן שיינפלד (עורך). העיתון נסגר ב – 1986 מחוסר תמיכה ציבורית.

סגירת מרכזים בירושלים - 1984

נסגר החוג "צאנה וראינה" ועימו נסגר גם המרכז בירושלים. סגירת מרכזים אלה יוצרת חלל גדול בחיי הקהילה.

אישה לאישה בחיפה - 1984

פתיחת "אישה לאישה" בחיפה. מלכתחילה הארגון כולל את הלסביות באידיאולוגיה, לא משמש מסווה, לא מתכחש ללסביות ורואה בהן חלק אינטגרלי מחיי הארגון.

סלקציה לאיידס - 1984

הוועד למלחמה באיידס, שיקום בקרוב, יוזם מסיבות הכוללות בדיקות איידס במועדון "התיאטרון", שהיה מועדון הגייז הגדול בזמנו בתל אביב, כחלק מהעלאת במודעות.

מועדונים בשיא התפארת - 1984

פריחתם של הברים הגאים "24" "A.M." והמועדונים הגאים "מינוס 1 " ו-"BLUE ANGLE".

1985

דיוויין - 1985

 נפתח מועדון הריקודים המוצהר הראשון להומואים שהופך למוקד בילוי תל אביבי כמעט מעורב, "דיווין" בפינת דיזינגוף-ארלוזרוב.

הוועד למלחמה באיידס - 1985

הוועד למלחמה באיידס הוא הארגון הלא ממשלתי היחיד ברמה הלאומית, הוותיק ובעל המשקל הרב ביותר בתחום האיידס בישראל. הוועד למלחמה באיידס הוקם כעמותה ללא כוונות רווח בשנת 1985 ע"י קבוצת פעילים חברתיים במטרה לקדם את בריאות כלל הציבור בכל הנוגע למחלת האיידס.
הנהלת הוועד נמצאת בקשר מתמיד עם רשויות השלטון ושרותי הבריאות כארגון היציג של החיים עם HIV ואיידס בישראל במטרה לשמור ולקדם את זכויותיו של ציבור זה.
צוות התמיכה פועל ללא ליאות לתמיכה באנשים החיים עם איידס וקרוביהם. יחד איתם, פועל צוות הסברה מקצועי להעמקת ידע בתחום האיידס הכולל מידע על דרכי התפשטותה של המחלה, דרכי המניעה ופרסום מידע רפואי מתקדם.

הו"ד - 1985

מוקם ארגון הו"ד - ארגון ובתוכו קבוצות תמיכה להומואים דתיים.
ראשיתו של ארגון הו"ד בפורום האינטרנטי "גייז דתיים", שפעל בעבר באתר האינטרנט וואלה. הפורום היה מקום המפגש וההתרחשות החשוב והמרכזי ביותר שעמד לרשות ההומואים והלסביות הדתיים בארץ. עם הזמן, הפורום הלך והתבגר, והלכו והחריפו המתחים בין הקבוצות השונות שנוצרו בו, שרצו לנווט את הפורום למקומות שונים לפי השקפתם הדתית והערכית. משכבר לא הייתה אפשרות להמשיך להפעיל את הפורום במתכונתו, הוא נסגר. אחת הקבוצות התפתחה והתגבשה לארגון "חברותא", שנתמך על ידי "הבית הפתוח". קבוצה אחרת התפתחה לארגון העצמאי "הו"ד". שתי הקבוצות דגלו בשימור הזהות הדתית-ההומוסקסואלית, עודדו יציאה מהארון והתנגדו לטיפולי המרה. יחד עם זאת, אנשי קבוצת הו"ד תמכו ללא סייג בזרם האורתודוקסי, במחויבות להלכה ובחשיבות של השיח מול הרבנים והממסד החינוכי, ובכך נבדלו מאנשי קבוצת חברותא, שדגלו יותר בשינוי המציאות בשטח (ולא דרך רבנים), ארגון מפגשים חברתיים, הימנעות מהבעת עמדה ארגונית בנושא זוגיות ומיניות בין גברים וכן תמיכה של חלק מחברי הארגון בהשתתפות במצעד הגאווה.

שירות יהודי אמריקאי לעולם - 1985

מוקם הAJWS, American Jewish World Service, העובד בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית, מתייחס למצב הקהילה הגאה ולמגפת האיידס.

ה- AJWS הינו הארגון היהודי הראשון והמוביל שחרט על דגלו את מיגור העוני וקידום זכויות האדם בעולם השלישי כמרכיב מרכזי בזהות היהודית. הארגון פועל באמצעות פילנתרופיה והפעלת מתנדבים.

תחומי הפעילות של הארגון הינם עשייה ציבורית וחקיקתית למציאת פתרונות לבעיות הקשות של העולם השלישי: מניעת רצח עם, איידס, אלימות כלפי נשים וילדות, הומופביה וסיוע לנפגעי אסונות טבע.

הארגון נולד מתוך מחויבות יהודית לתיקון עולם וצדק חברתי בקרב קבוצת יהודים אמריקאיים קטנה שראו את עצמם מחויבים למיגור העוני בעולם השלישי. מקבוצה קטנה זו צמח וגדל הארגון לכדי הפעלת תכניות ברחבי העולם המתפתח לרבות תכניות התנדבות לצעירים במרכז אמריקה ואפריקה. הארגון הוביל קמפיינים למען מעורבות בינלאומית בדרפור, פעל כנגד ההומופביה האלימה באוגנדה וקידם יחד עם ממשל אובמה צדק חברתי ופעילות התנדבותית בעולם.

יונה וולך הולכת לעולמה - 1985

יונה וולך, משוררת ישראלית בלתי מעורערת, הולכת לעולמה בעקבות סרטן השד. נקברה בבית העלמין בחולון.

בסרטון - פרק בתכנית העברים מציגים: שבעת הסלילים של יונה וולך, על חייה של יונה וולך

רעות נשים - 1985

מוקמת בתל-אביב קבוצה בשם "רעות נשים", שבוחרת מתוכה מוסדות ארגוניים.

1986

טורים לרע בפרידה - 1986

אילן שיינפלד מפרסם את "טורים לרע בפרידה", ספר השירה ההומוסקסואלי המוצהר הראשון.

עורבים - 1986

סרטה של איילת מנחמי, במאית קולנוע, תסריטאית ועורכת סרטים ישראלית - "עורבים", המשקף את חיי הקהילה הגאה בישראל, מוקרן לראשונה.
הסרט עוסק בנערת כפר שבאה לחיות בקומונה להט"בית עם מגוון משיכות מיניות וזהויות מגדריות.
"נציגת ההתיישבות העובדת", נמלטת מתחושת הבדידות והדיכאון שמשרה עליה המושב אל תל אביב, ופוגשת את "נציגי הדקדנטיות העירונית" - חבורת הומואים וקוקסינלים החיים חיי קומונה בדירה מוזנחת. הסרט מתאר את תהליך חניכתה של מרגלית וההפכותה לחלק מהחבורה, ובעיקר סיפור החברות בינה לבין דניאל (איציק ניני), הומו בעל מראה נשי, עם נטיות התאבדותיות. הסרט מציג תיאור מדויק ונוגע ללב של חיי הדאון טאון התל אביבי של שנות השמונים

מזמור לדוד - 1986

המחזאי תמיר גרינברג מעלה את המחזה ההומוסקסואלי המקורי הראשון בעברית, "מזמור לדוד" בפסטיבל עכו.

קפה נייד - 1986

פתיחת בית הקפה הנייד על בסיס חברתי לנשים ביוזמת קבוצת הנשים של האגודה. כעבור מספר חודשים התנועה הפמיניסטית פותחת את שעריה ונותנת מקום לבית קפה זה.

משה - 1986

כחלק מהמקומון התל אביבי "העיר", מתפרסם הטור "בנים", טור אישי החתום על ידי משה, המציג בגוף ראשון הומו צעיר מחוץ לארון, בדיעבד, שנים לאחר מכן, התברר שנכתב על ידי העיתונאי והתסריטאי גל אוחובסקי.

סמינר פמיניסטי - 1986

סמינר פמיניסטי ארצי נערך בקיבוץ שפיים. חיה שלום מקיימת סדנא בנושא תרבות והתארגנות הלסבית.
בעקבות הכנס מתקיים יום עיון בנושא לסביות ופמיניזם  ב"אישה לאישה". בהמשך מתקיימים מפגשים דו-שבועיים בתל אביב. בריכוז חיה שלום.

1987

מגעים - 1987

יוצא לאור כתב העת הגאה - "מגעים".
מגעים היה עיתון שכוון לקהל ההומואים. בעיתון היו מדורים שעסקו במיניות, כתבות, הרבה תמונות עירום גברי ובסופו התהלל מדור היכרויות.

קל"ף - 1987

מוקם ארגון קל"ף (ר"ת קהילה לסבית פמיניסטית) בתל אביב, ארגון לסבי פמיניסטי שפעל בישראל עד סוף העשור הראשון של המאה ה-21, והוקם על ידי פעילות לסביות פמיניסטיות. הארגון קיבל אליו כל מי שהגדירה עצמה כאישה והזדהתה עם מטרותיו. גברים שהזדהו עם המטרות הצטרפו כ"ידידי הארגון".
חברות ארגון קל"ף הגדירו לעצמן את המטרות הבאות:

• יצירת מקום בטוח עם אווירה תומכת ומסייעת ללסביות, הומואים, טרנסיות/ים ומשפחותיהם.
• שינוי עמדות וסטריאוטיפים כלפי לסביות, הומואים, וטרנסיות/ים כחלק משינוי חברתי למציאות שוויונית כוללת בחברה הישראלית.
• השגת שוויון זכויות ללסביות, הומואים, טרנסיות/ים ומשפחותיהם במישור החוקי והמשפטי.
• עידוד יצירת תרבות לסבית מקורית.

בית לאגודה - 1987

נשכר מרכז קהילתי ברחוב בית יוסף, עם אולם ומשרד, וכך לראשונה עוברת פעילות האגודה מבתים פרטיים למרכז קהילתי מסודר.

קולקטיב לסבי - 1987

הקולקטיב הלסבי פמיניסטי הראשון קם בביתה של הדר נמיר. במפגש משתתפות נשות קל"ף ונשים מבית הקפה הנייד של האגודה. אחת מההצהרות הראשונות של הקולקטיב הייתה נקיטת עמדה נגד הכיבוש הישראלי בשטחים

1988

קל"ף בירושלים - 1988

נפתח סניף קל"ף בירושלים.

ביטול סעיף 351 – סטיות מדרך הטבע, על ידי שולמית אלוני - 1988

כותרת מעיתון לאחר ביטול הסעיף 

הסעיף אסר, בין השאר, על קיום יחסי-מין "שלא כדרך הטבע", ובכלל זה קיום יחסי-מין בין גברים "שלא כדרך הטבע". עבירות אלה הוגדרו בחוק כ"סטיות מדרך הטבע" וכ"עבירות נגד המוסר". בגין עבירות אלה הוטל עונש של עשר שנות מאסר. לפי הסעיף שלאחריו, סעיף 352, העונש בגין ניסיון לבצע את העבירות הללו גרר עונש שבע שנות מאסר.

שולמית אלוני

בשנת 1978 החלה שולמית אלוני במסע בן עשר שנים לביטול החוק. בעומדה בראש ועדה משותפת לוועדת הפנים של הכנסת וועדת חוקה, חוק ומשפט, ניסתה אלוני להכריז על ביטולו של הסעיף האוסר על משכב זכר. הניסיון כשל, והוועדה החליטה בסופו של דבר “להמתיק” את הסעיף לעונש של שנת מאסר אחת. גם החוק הזה בסופו של דבר לא הגיע לידי חקיקה של ממש.
17 שנה לאחר ניסיונה הראשוני, בתרגיל פוליטי, הצליחה אלוני במשימתה. אלוני הגישה את התיקון המחודש לחוק העונשין, שהיה חלק מרפורמה בחקיקה שעסקה באונס ובוצעה על ידי ועדת חוקה, חוק ומשפט בראשותה של אלוני, כאשר הסעיף האוסר על משכב זכר אינו מופיע כלל בחוק המתוקן.

קל"ף חזק - 1988

יוצא לראשונה כתב העת "קל"ף חזק" בהוצאת קל"ף.
זהו ביטאונה של תנועת קל"ף (קהילה לסבית פמיניסטית) שיצא לאור בין 1989-2001. הביטאון יצא מספר פעמים בשנה ונתן ביטוי ספרותי ואידאולוגי לנשים לסביות שהיו פעילות בו. הגליונות כללו דיונים אידאולוגיים, מדורי ספרות ותרבות, דיווחים על פעילות קל"ף, תמיכה בנשים בנושאים הקשורים לעולם הלסבי וכתבות שונות. הביטאון נסגר בשנת 2001 ,ואחריו יצא לאור בשנים 2003–2005 מגזין בשם "פנדורה". למשך זמן מה אף פורסם מגזין הקהילה הלסבית בישראל בשם "אסוציאציות חופשיות", שסימן כיוון חדש ולאו דווקא פמיניסטי לפעילות הארגון. לארכיון קל"ף חזק מהאתר של המרכז למחקר פמיניסטי בחיפה

1989

טרום תהל"ה - 1989

יונתן דנילוביץ' מקים את קבוצת התמיכה הראשונה להורים של הומואים ולסביות בבית "ליגת נשים" בתל אביב. דבורה לוז ומלי ירוס-חקק מצטרפות לפגישות הראשונות והופכות יחד עם יונתן לכוח המניע את הקמתן של קבוצות תמיכה נוספות.

תהל"ה - 1989

מוקמת עמותת תהל"ה - עמותה המעניקה סיוע להורים של להט"בים. עמותת תהל"ה תומכת בהורים ובבני משפחה של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים וכחלק מפעילותה הקימה העמותה קבוצות תמיכה להורים שילדיהם יצאו מהארון, כך שהם יכולים לתקשר עם הורים נוספים שעוברים ועברו את התהליך הזה, ויעזרו להם לא לעבור אותו לבד, קו קשב אליו יכולים להתקשר הורים ובני משפחה של להט"בים, ופרויקט "הורה בקפה", שקורה בשיתוף פעולה עם איג"י, בו מתקיימים מפגשים של הורי תהל"ה עם צעירים להטב"ים שיצאו מהארון, וכאלה שבדרך לצאת ממנו. המפגש עם ההורים נותן הזדמנות עבור הצעירים לדבר עם הורה שאינו שלהם ולהתבונן בעצמם ובהוריהם מנקודת מבט רחבה יותר. לאתר תהל"ה

פאנל פוליטי גאה ראשון מסוגו - 1989

מפגש ראשון מסוגו בין הקהילה ההומו לסבית לבין הממסד הפוליטי – פאנל עם רובי ריבלין, עו"ד שירה דונביץ ויו"ר נעמת ת"א, עדה רבון, מתקיים בבית האגודה.

שבוע הגאווה הראשון - 1989

שבוע הגאווה מצוין לראשונה במועדון המטרו בתל אביב, בזכות ביטול חוק איסור משכב זכר, להט"בים רבים מרגישים בנוח לבוא ולהשתתף במצעד.

עצמה - 1989

החלה לפעול "עצמה" – הזרוע הפוליטית של "האגודה", בהנהגתם של מארק טננבאום, הדר נמיר וג'ויס סאלא. עד ל-1992 פעלה "עצמה" לתיקון חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, מתוך תפיסה כי מתוך כלל החוקים המפלים את אוכלוסיית הלהט"ב, ישנם הסיכויים הגבוהים ביותר להביא לתיקון חוק זה.

יומן גאה - 1989

אמיר קמינר

באוגוסט שודרה במסגרת "יומן", ערוץ 1, כתבתו של מוטי קירשנבאום על הרחובות התל אביביים שינקין ונחלת בנימין. לתכנית התראיין אמיר קמינר, עיתנואי, מבקר מוזיקה, קולנוע ומסעדות ישראלי, שהיה אז כתב ב"7 לילות".
קמינר, בהופעתו הטלוויזיונית הראשונה דיבר על שינקין, הדקדנס התל אביבי על רקע האינתיפאדה הראשונה ומגמות בתרבות התל אביבית. הכתבה זכתה לרייטינג גבוה מאוד (ערוץ 1 היה הערוץ המשדר היחיד באותם ימים) וחוללה רעש גדול, תוך שהיא פותחת לראשונה צוהר לעולם הדראג קווינז והקאמפ בישראל. קמינר שהיה אז כתב "7 ימים" התפרסם בן לילה, והפך לסמל ההוויה התל אביבית ותרבות המקומונים.

פחות משנה, אחרי הכתבה של קירשנבאום קיבל קמינר מדור אישי שנשא את שמו. וכך בשנים 1990–1993 פרסם את "קמינר", טור אישי ביקורתי, פרובוקטיבי ומעורר מחלוקת שהופיע במקומון "תל אביב" של "ידיעות אחרונות" בו סקר ואיבחן טרנדים תל אביביים והעלה תובנות על ההוויה השינקינאית בפרט והתרבות הישראלית והעולמית בכלל. כמו כן, העלה זיכרונות מעברו האישי וניהל קרבות מעל דפי העיתון עם רון מיברג, יהונתן גפן ועוד. בעת פועלו באותן שנים החדיר קמינר לשפה המקומית ביטויים כמו "קאמפ", "קאלט", "דראג", "טראש" ו"טרנד".

1990

אפטר - 1990

יוצא סרטו הקצר של איתן פוקס "אפטר" (באנגלית: After או Time Off), שעוסק בהומוסקסואליות בצה"ל, ומייצג את אוניברסיטת תל אביב בפסטיבל בינלאומי לסרטי סטודנטים. הסרט נוצר כפרויקט הגמר של פוקס באוניברסיטת תל אביב. עלילת הסרט מתרחשת במהלך מלחמת לבנון הראשונה, בשנת 1982. מחלקה של טירונים יוצאת לחופשה קצרה ("אפטר") בירושלים. במהלך החופשה תועה יונתן (חנוך רעים) אל גן העצמאות - מקום הידוע כנקודת מפגש של גברים הומוסקסואלים - שם הוא מגלה מדוע זכה ליחס נוקשה מצד מפקדו, סגן ארז (גיל פרנק). חלק ממאפייניו ונושאיו של הסרט מלווים את המשך יצירתו של פוקס: עיסוק בגבריות הישראלית ובדמות הגבר-מאצ'ו-הלוחם הישראלי, עיסוק בגיבורים הומוסקסואלים ויציאה מהארון, תוך שימוש במוזיקה, בעיקר עברית, כאלמנט בעל תפקיד חשוב בסרט.

עיסוק בזכויות להט"ב - 1990

בית המשפט השלום בת"א נותן את אחד מפסקי הדין הראשונים בארץ בנושא זכויות הומואים ולסביות, כאשר הוא דוחה את בקשתו של בעל פאב בגן העיר לבטל את חוזה השכירות, בטענה שהמקום עומד לשמש כפאב להט"בח.

קל"ף פתוח - 1990

מתקיים קל"ף פתוח הכנס הארצי הראשון של קל"ף. בכנס נדונו עתיד הקהילה וכן סוגיית ההורות הלסבית ובי סקסואלית.

מסיבת נשים - 1990

נערכות לראשונה מסיבות נשים במועדון הפינגווין בתל אביב.
המנהל והבעלים של המועדון, עדי מילשטיין, הנפיק 100 מפתחות וחילק אותם לבאים הראשונים למועדון, עד מהרה, מועדון הפינגווין, ביהודה הלוי 43, הפך לבמה לחגיגת מיניות שונה ומיוחדת.

משמרות ההגנה של גן העצמאות - 1990

בעקבות גל של אלימות משטרתית וסטרייטית, מרק אריאל מקים את "משמרות ההגנה של גן העצמאות", משמרות של מתנדבים שמסיירים בגן ומרתיעים את המטרידים.
גן העצמאות כידוע היווה מקום מפגש להומואים ומקום קרוזינג אחר סקס מזדמן עם זרים עוד מלפני קום המדינה (כבר בתקופת המנדט חיילים ביריטים שיטטו בגן בחיפוש אחר פורקן), בעקבות זאת, הומופובים רבים התלוננו במשטרה על הטרדות, ולכן הגיעו לגן שוטרים רבים. כתגובה לאקט אלים זה, "משמרות ההגנה של גן העצמאות", הרג

העשירון האחר - 1990

נוסד העשירון האחר באוניברסיטה העברית בירושלים, תא סטודנטים להט"בי בירושלים.
שם התא נגזר מן הטענה כי עשירית מן האוכלוסייה הכללית היא הומוסקסואלית.

העשירון האחר מנוהל על ידי ועד של מתנדבים מקרב הסטודנטים הירושלמים. התא מקיים מפגשים שבועיים, בהר הצופים ובגבעת רם לחילופין, המאפשרים לסטודנטים להט"בים להכיר אלה את אלה, לחזק את דימויים העצמי ואת ביטחונם העצמי כלהט"בים, ולהעמיק בתכנים הקשורים ללהט"ב. בנוסף, התא פועל לקידום זכויות להט"ב.

1991

בית נופש - 1991

בית בנווה עובד נשכר על ידי קבוצת נשים מקל"ף, והופך למקלט לתל אביביות בתקופת מלחמת המפרץ.

תהל"ה בחיפה - 1991

רפי ניב ונחמה שטיר, מקימים קבוצה של ארגון תהל"ה בחיפה.

תצלומי גברים - 1991

עולה התערוכה "תמיר להב - תצלומים", המכילה עירום גברי בקאמרה אובסקורה.

תמיר להב-רדלמסר, צלם, מעצב ומשורר, נפטר (2018) לאחר מחלה ממושכת. הוא היה יליד ירושלים, בוגר בצלאל, תל-אביבי והומו.

כנס להט"בי - 1991

כנס הומו לסבי מתקיים באכסניית הנוער "בני דן" בתל אביב. האגודה מארגנת סדנאות בנושאים כמו: יציאה מן הארון, הומואים בתנ"ך, הומואים בשירה, וכמובן, מסיבה.

1992

דואט גאה - 1992

מוקם העיתון הגאה "דואט" על ידי אייל אוחנה, במימון יזם פרטי, אך העיתון נסגר לאחר שלושה גיליונות מסיבות כלכליות.

שיווין בעבודה - 1992

עוצמה יוזמת הצעת חוק האוסרת הפליה במקום העבודה על רקע משיכה מינית. הכנסת מקבלת את ההצעה כתיקון לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
עת שהתקבל תיקון לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, לפיו חל איסור להפלות עובד או דורש עבודה בשל נטייתו המינית. הייתה זו פריצת דרך משמעותית בהכרה בהומוסקסואלים כאנשים שווי זכויות, ולא כ"בגירים העושים מעשיהם בצנעה". לעו"ד דן יקיר שפעל מטעם האגודה לזכויות האזרח היה תפקיד חשוב בהתפתחות זו ובהתפתחויות שבאו אחריה. בשנת 1995 התקבל תיקון נוסף לחוק לפיו דיון בעניין הפליה מחמת נטייה מינית בבית הדין לעבודה יתנהל בדלתיים סגורות. על אף חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, להט"בים רבים מדווחים על אפליה במקומות עבודתם גם כיום.

חסד מופלא - 1992

כרזת הסרט

זה אחד הסרטים הישראליים הבודדים העוסקים במחלת האיידס. הסרט כולל פרטי ביוגרפיה מחייו של גוטמן, והיה סרטו האחרון לפני שנפטר מאיידס בערך שנה לאחר הסרט. הסרט מספר את סיפורו של יונתן בן ה18 שעזב את המושב בו גר עם אימו "פליטת שנות ה60" כדי לגור עם חברו מיקי. מיקי, צעיר יפה ושחצן המדלג ממיטה למיטה, לא גורם לו אושר רב. שגרת חייו המייאשת נקטעת כשהוא פוגש בתומס. תומס, חולה איידס, חזר זה עתה לארץ לאחר שהות ארוכה בניו יורק. בין השניים מתפתחת מערכת יחסים מהוססת ומלאת עכבות. תומס יודע כי הקשר ביניהם הוא בהכרח זמני. כוחה של האהבה דל לנוכח חרדת המוות… עמוס גוטמן ביים את "חסד מופלא" כשהוא כבר חולה איידס ומבחינה זו אפשר לראות בו מעין חשבון נפש סופי או מסר של פרידה.

שירה גאה - 1992

מוקמת סדנה לשירה גאה על ידי אילן שיינפלד ובביתו, בהשתתפות להט"בים והורים לילדים להט"בים.

תערוכה גאה? - 1992

פעילות קל"ף מירושלים מפגינה נגד פונדמנטליסטים מעיריית בת-ים שדורשים לבטל תערוכת צילום של קהילת לסביות ספרטיסטיות מסן פרנציסקו.

צילום גאה מלונדון לישראל - 1992

הצלמים עדי נס ונעמי טליתמן, שני להט"בים מוצהרים, זוכים במלגה לצילום מקרן סנדרה ג'ייקובס ויוצאים לתעד את חיי הקהילה ההומולסבית בלונדון. התערוכה "חיים יהודיים הומוסקסואלים בלונדון" מתקיימת במקביל בלונדון ובישראל.

בית לאגודה - 1992

נפתח המרכז הקהילתי של האגודה\ ברחוב נחמני 28 בתל אביב.

1993

כנס גאה ראשון בכנסת - 1993

ח"כ יעל דיין עורכת כנס של להט"בים בכנסת. פרופ' עוזי אבן ושרון גרשוני, סטודנטית באוניברסיטה העברית, נואמים בכנס שמסוקר בהרחבה באמצעי התקשורת. עוזי אבן חושף את האפליה שסבל ממנה בצבא, כאשר התברר שהוא הומו. באותה שנה נבחר עוזי אבן בין 100 "האנשים שעשו את השנה" בשאלון של עיתון "מעריב".

ביטול הקבע ההומופובי - 1993

הרמטכ"ל אהוד ברק, חותם על פקודת מטכ"ל חדשה, שלפיה לא תוגבל העסקתם או שיבוצם של חיילים הומואים בצה"ל. 

הפקודה מבטלת את רוב הסעיפים המפלים מ1983.
הוראות הקבע של שנת 1983 קבעו עוד כי כל מפקד יחידה שנודע לו כי חייל ביחידתו הוא הומוסקסואל – נקרא להפנותו למרכז בריאות הנפש ובמקביל לדווח לגורמי ביטחון השדה הנוגעים בדבר. אלו יכלו להחליט אחת משלוש החלטות: לשחרר את החייל, לקבוע הגבלות על שיבוצו או לערוך תחקיר ביטחוני מקיף בהתאם לתפקיד שאליו הוא מיועד. הפקודה קבעה עוד כי חייל הומוסקסואל לא ישרת בתפקידי "סוד מועדף", בקהיליית המודיעין ובתפקידי הצפנה והסתרה, וכי חייל שהועלה "חשד סביר" כי הוא בעל נטייה הומוסקסואלית יימצא בפיקוח ביטחוני כל תקופת שירותו הסדיר בצה"ל.
ב-1993 הופיע עוזי אבן, קצין בכיר בצה"ל ופרופסור לכימיה, בפני הכנסת וסיפר על קשייו בצבא; בין השאר, בוטל הסיווג הביטחוני שלו והוא סולק מתפקידו משנתגלה כי הוא הומוסקסואל. בעקבות דבריו, פעלו ראש הממשלה, יצחק רבין, והרמטכ"ל, אהוד ברק, לביטול כל המגבלות שהיו הקיימות על שירות הומוסקסואלים בצבא. 

עמוס גוטמן נפטר - 1993

עמוס גוטמן בצעירותו

נפטר עמוס גוטמן במאי קולנוע ישראל מופלא שהנגיש את הקהילה הגאה להטרונורמטיביות הישראלית, מבלי להצטער. 

מבין סרטיו - חסד מופלא, חימו מלך ירושלים, בר 51, נגוע, מקום בטוח ופרמירות ראשונות. 

גוטמן, טיפל על המסך בדברים שהיו בגדר טאבו בחברה הישראלית כמו הומוסקסואליות- זאת מתוך זוית אישית ואינטימית ובסגנון ושפה שהיו ייחודיים לו. לאחר מותו ממחלת האיידס בגיל 38 , נראה היה שסרטיו היו לנבואה המגשימה את עצמה.

הפנינג גאווה בשינקין - 1993

הפנינג הגאווה הפתוח הראשון מתקיים בגינת שינקין. נוחכות מפתיעה של הומואים וסטרייטים תומכים. אירוע בהנחייתה של השחקנית עידית טפרסון והופעות אמנים. החייל יוסי מקייטן מצטלם כשהוא יוצא מהארון ברחוב, בעודו במדים, ובתוך כמה ימים מסולק משורות הצבא, למרות שינוי הפקודות.

נמרוד גם וגם - 1993

יוצא הספר של תמיר להב ואיציק יושע, "נמרוד גם וגם", על משפחה אלטרנטית.

הספר מספר על ילד בשם נמרוד שהוריו לא גרים ביחד ולכן יש לו שני בתים: בית של אימא ובית של אבא. יש לו 2 מכל דבר: שני בתים, שתי מיטות, שני דובונים אבל כמו כן יש דברים שיש רק אצל אחד ההורים, למשל רק אצל אבא יש כלב ורק אצל אימא יש סוס מעץ. כשנמרוד אצל אבא מתעורר הוא מיד מבין שהוא אצל אבא כי הוא חולף על פני הכלב בבוקר ומעיר את אבא ומבקש ממנו שוקו. לנמרוד יש חבר שמקנא בו על כך שיש לו 2 מכל דבר אבל נמרוד "מנחם" אותו שלשניהם יש דבר משותף - לשניהם אבא ואימא שאוהבים אותם מאוד.

1994

קפה םלוס - 1994

אבינוף פרומר מקים את קפה פלוס, קפה לנשאים ולנשאיות, בבית האגודה.

פרשה נגד חברת אל על בעקבות מענק לבן הזוג של דייל - 1994

בג"ץ דוחה את ערעורה של חברת אל-על על זכייתו של יונתן דנילוביץ (דייל אל-על) בתביעה שהגיש ב1988 נגד החברה שסירבה להעניק לבן זוגו כרטיסי טיסה חינם. בעקבות תיקון לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שהועבר בתשמ"ח-1988, לפיו חל איסור להפלות עובד או דורש עבודה בשל משיכתו המינית. פסק דין דנילוביץ מהווה תקדים בהכרה רשמית בזוגיות של בני זוג מאותו מין עד היום. במהלך המשפט רוססו כתובות גרפיטי בארץ עם הכיתוב "תנו לדייל להתרומם".

חורשת הגאים והגאות - 1994

היער הראשון שניטע ביוזמת הקהילה הלהט"בית בישראל ניטע ביולי 1979 ביער להב על ידי משתתפי הכנס הבינלאומי הרביעי של הומוסקסואלים ולסביות יהודים. ביער נטעו 3000 עצים ביער ליד קיבוץ להב שבדרום. רק בשנה זו, לאחר מאבק של 15 בהכרה על זהות הנוטעים והנוטעות, הקרן הקיימת לישראל הציבה ביער שלט "חורשת הגאים והגאות".

ב.ל.ה דואגת - 1994

האגודה לשמירת זכויות הפרט מקימה את "ב.ל.ה דואגת", ארגון מתנדבים למאבק באיידס, וזרוע המניעה וההסברה בקהילה הגאה. 
בלה דואגת הוקמה בשנת 1994 על-ידי קבוצת פעילים בקהילה ההומו-לסבית, טראנס וביסקסואלים, מתוך מטרה ליצור הסברה ממוקדת לקהילה אשר שיעור הנשאים בקרבה גבוה במיוחד. הקבוצה הוקמה כזרוע בתוך אגודת ההומואים, לסביות, הביסקסואלים והטרנסג'נדרים (אגודת הלהט"ב)  אשר שמה לה למטרה להגביר את המודעות ל-HIV/איידס, מין מוגן, בדיקות HIV וליצירת קהילה תומכת המקבלת את האנשים אשר חיים עם הנגיף.
בתחילה, התמקדה הפעילות בהפקת חומרי הסברה שדיברו לקהילה בגובה העיניים ובשפה מוכרת. הפרסום התמקד בעובדה שמדובר בקבוצת סיכון דומיננטית להדבקה ב-HIV, ובמידה מסוימת סתר פרסום זה את המסר המקובל שהמחלה היא מחלה  הפוגעת בכולם, ללא הבדל של נטייה מינית ומגדר. בלה דואגת פעלה על בסיס עצמאי, ולמעשה שימשה כתת ארגון, אשר המדיניות וההחלטות המתקבלות בו נעשה על סמך השתתפות חברי בלה בהצבעות.
בשנת 2002 הצטרפה בלה לוועד למלחמה באיידס על בסיס החלטה של פעילי בלה דואגת, וזאת במטרה להביא להתמקצעות והתייעלות במאבק למניעת התפשטות הנגיף. בעקבות המעבר היא חדלה לתפקד כתת ארגון והפכה לזרוע הסברה לקהילה בתוך הוועד למלחמה באיידס. מאז היא פועלת כחלק בלתי נפרד מהוועד.

בלה דואגת מופעלת על ידי מתנדבים מקרב הקהילה העושים עבודת שטח במקומות המפגש של הקהילה. כל המתנדבים עוברים הכשרה מקצועית ויסודית על ידי הוועד למלחמה באיידס.

הפקות גאות - 1994

הפקת הערב "לילה לוהט" (מפיקה: ליאורה מוריאל) עולה במועדון "צוותא" בתל אביב, ובו שירים, סיפורים, שירה. 

הפקת הערב "יש לו מילים משלו" (מפיק: יאיר קידר, ביים: נעם מאירי) מועלה במסגרת חודש הגאווה וכן מועלה 100 הצגות ופעמיים נוסע להציג בחו"ל.

שלא כדרך הטבע - 1994

האגודה מפיקה את החוברת "שלא כדרך הטבע" (עורך: אורן קנר).

יום זיכרון ללהטבפא"ק שנרצחו בשואה - 1994

טבלת סימון נאצית -
הומואים בוורוד

היה ניסיון ראשון לקיים טקס אזכרה ב"יד ושם" להומואים שנרצחו בשואה. להט"ב יהודים וישראלים הותקפו פיזית על ידי פעילי ימין. יו"ר ארגון "יד ושם", אבנר שלו, האשים את הקהילה בפרובוקציה.
כידוע, על פי סעיף 175 הגרמני שנחקק ב1871, אסר על גברים לשכב. כאשר היטלר עלה לשלטון, האיסור הורחב וכלל נשיקות, חיבוקים וכל מגע מיני הומוסקסואלי, לעומת האיסור הקודם שהיה תקף אך ורק לקיום יחסי מין. הנאצים שינו את הגדרת היחסים ההומוסקסואלים ל"פשע" ובכך הגדילו את העונש הפוטנציאלי לחמש שנות מאסר. שינוי זה הוביל לעלייה גדולה במספר המעצרים והרדיפות. בשנתיים הבאות נעצרו כ- 25 אלף הומוסקסואלים ומרביתם נשלחו למחנות ריכוז- שם הם עברו פעמים רבות עיקור. משנת 1942 הוחרפה הענישה כלפי הומוסקסואלים עד לכדי הוצאה להורג.

כנס בינלאומי - 1994

כנס בינלאומי של יהודים/יות הומואים ולסביות ראשון מסוגו נערך בגבעת חביבה.

גייסטרונומי - 1994

הפסטיבל לאחר שנתיים
לוגו - טעם העיר

פסטיבל "הגייסטרונומי" הראשון, שנתן בעתיד השראה ל"טעם העיר", מתקיים בתל אביב.

"גייסטרונומי" הוא יריד אוכל של הקהילה הלהט"בית, אותו הפיק לראשונה השף איתמר דוידוב בשנת 1994. האירוע, שנערך ברחבת סינמטק תל אביב, ציין 25 שנה למהומות סטונוול ואִפשר לציבור הרחב טעימות ממנות גורמה במחיר מוזל.

כעבור שנתיים החליט עיתון "העיר", נותן החסות, להרחיב את האירוע, ובשנת 1996 הוא מותג תחת השם טעם העיר, וחזונו "להביא לציבור הרחב מאכלי גורמה במחיר שווה לכל נפש". האירוע נערך עוד כשנתיים ברחבת הסינמטק וברחוב הארבעה הסמוך לה. בשנת 1998, לאור קהל המבקרים הרב, הועבר האירוע לפארק הירקון. בשנת 2009, הועבר הפסטיבל לעיר חיפה

מרכז הדרכה גאה - 1994

מרכז ההדרכה- אפעל של התק"מ מקיים ביוזמת נורית ברקאי יום עיון ראשון על מתבגרים הומוסקסואלים ולסביות בקיבוץ לאנשי חינוך. בעקבותיו נפתחה סדרה של פעילויות חינוכיות למורים ולנוער בבתי ספר של התנועה הקיבוצית.

1995

מלאכים באמריקה - 1995

התיאטרון "הקאמרי" מעלה את מחזהו ההומוסקסואלי של טוני קושנר, "מלאכים באמריקה", בבימויו של שמוליק הספרי. המחזאי מגיע לביקור בישראל, והמחזה זוכה באוסקר.

מלאכים באמריקה מספר את סיפורן המרגש של מספר דמויות בארצות הברית של אמריקה במהלך שנות השמונים העליזות.

בין הדמויות: זוג מורמוני נשוי המחפש את דרכו , הומלסית, דראג קווין ועורך הדין הומוסקסואל בארון, העסקן הפוליטי הכוחני, רוי כוהן.

כאגדה אורבנית מטרידה ומרתקת, המחזה עוסק באהבה, בבדידות, בפחד ובגעגוע על רקע עולם אשר הולך ונסדק, ובחיפוש נואש אחר תקווה בצל שחיתות פוליטית, פשיטת רגל דתית, דורסנות אישית ובוגדנות מינית.

מאז עלה לראשונה הפך לקלאסיקה מודרנית אשר זוכה לביצועים על במות ברחבי העולם, זכה בפרס פוליצר ובשני פרסי טוני ונכלל לא פעם ברשימות של המחזות הטובים ביותר במאה ה-20.

סגו"ל - 1995

תא הסטודנטים סגול
במצעד הגאווה בירושלים 2008

מוקם הארון - סגו"ל, ארגון סטודנטים להט"בי בבאר שבע. שמו נגזר מראשי התיבות "סטודנטים גאים ולסביות". נוסף לראשי תיבות השם, הצבע סגול משמש לעיתים כסמל של נשיות, פמיניזם ואנשים המזהים עצמם כקוויר.

סגו"ל קם ידי קבוצה של סטודנטים ואקדמאים תושבי באר שבע, מרצים וסטודנטים להט"בים מאוניברסיטת בן-גוריון, והוא הארגון הלהט"בי הראשון בבאר שבע, ותא הסטודנטים השני שהוקם בישראל, לאחר תא העשירון האחר. בשנות התשעים התקיימה הקבוצה כתא סטודנטיאלי במסגרת אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון, וזכתה לעידוד מצד אגודת הסטודנטים. בשנת 2016 שינתה הקבוצה את שמה רשמית מסגו"ל לסגול.

וויגסטוק ראשון - 1995

בל"ה דואגת מקימה בגן העצמאות נערך הוויגסטוק הישראלי הראשון - מופע דראג שהכנסותיו קודש למלחמה באיידס.
ויגסטוק (באנגלית: Wigstock) הוא פסטיבל דראג שהחל בשנות השמונים של המאה העשרים בניו יורק ובשנה זו עלה ארצה.
הוויגסטוק נערך והופק על ידי אבינוף פרומר. כאשר מטרתו הראשונית הייתה מסיבת התרמה לבל"ה דואגת ורוכזו בה הופעות דראג יחד עם נוכחות רבה של דראג קווינס. בנות פסיה שהופיעו באירוע כינו אותו "הוויגסטוק הישראלי", ומשם המשיכה המסורת. הוויגסטוק הישראלי היה שני רק לוויגסטוק הניו-יורקי, אם כי לדברי מארגניו הייתה מטרתו התרמה למען המאבק באיידס.

תהל"ה בירושלים - 1995

מלי ירוס-חקק מקימה את קבוצת התמיכה להורים בירושלים.

אסור לדבר על זה בכנסת - 1995

הכנסת נמנעת מלדון בהצעה לתיקון חוק שירות המדינה (גמלאות) שהעלתה ח"כ יעל דיין, המעניק זכות פנסיה לבני זוג הומוסקסואלים.

נשואים ועם שם משפחה - 1995

משרד הפנים מאשר לבני זוג מאותו המין לשנות את שמם לשם משפחה אחד.

חינוך גאה - 1995

משרד החינוך, על פי הוראת שר החינוך אמנון רובינשטיין, מפיק חוברת הדרכה על נטייה חד מינית ליועצים חינוכיים ומחנכים.

וועדה גאה - 1995

רוני מילוא, ראש עיריית תל אביב, מקים ועדה עירונית לזכויות להט"ב.

בנות פסייה - 1995

להקת הדראג הישראלית הראשונה, "בנות פסייה" , מתחילה להופיע עם הופעתן הראשונה "בנות פסיה – מופע הדראג הציוני הראשון", וכובשות את הקהל.
להקת הדראג בנות פסיה הוקמה לאחר שארבעה מבוגרי החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב העלו הופעת דראג בפורים, במועדון "זמן אמיתי" בתל אביב. הופעתם זכתה לפופולריות רבה והפכה לקאלט במסיבות של קהילת הלהט"ב. בעקבות ההצלחה יצרו חברי הלהקה מופע קומי שלם שהוצג באולמות ברחבי הארץ, לאחר שחלק מהתוכן הבוטה, שאפיין את המופעים הראשונים שהתקיימו בפני הומוסקסואלים, הוסר או רוכך.
ההרכב המקורי של הלהקה כלל ארבעה גברים שגילמו את דמויותיהן של ארבע אחיות, הדראגיסטים בלהקה - איציק כהן, גיל צ'רנוביץ, אלחי לויט ובועז פייפר.

זן נדיר - 1995

כרזת פסטיבל "זן נדיר"

מוקם לראשונה בישראל פסטיבל "זן נדיר", פסטיבל סרטים להט"בים. הפסטיבל מעורר סערה בארץ, ומועלה לדיון בכנסת ישראל. ניתן לעיין בתמליל הצעת לסדר היום - פסטיבל הקולנוע ההומוסקסואלי-לסבי 

הכרה בזכויות גאות - 1995

בזכות העברת חוקים פרו להט"בים בעניין זכויות בעבודה, אוניברסיטת ת"א מכירה בזכויות ההומואים: עמית קמה מקבל זכויות פנסיה ופטור משכר לימוד, כבן זוגו של פרופ' עוזי אבן. עוזי אבן ועמית קמה מגיעים למקום ה15- ברשימת חמישים הזוגות המשפיעים במדינה, כאשר במקום הראשון נמצאים לאה ויצחק רבין.

ייצוג גאה בחו"ל משירות המדינה - 1995

יוסי אבני-לוי

משרד החוץ מכיר בזכויותיו של יוסי אבני-לוי, צוער הומו שנשלח לעבוד בשירות החוץ של מדינת ישראל בכמה שגרירויות בעולם, ויוצא לשירות יחד עם בן זוגו.

עמותת קל"ף - 1995

באסיפה של קל"ף הוחלט על הפיכתה לעמותה, נבחר הועד הראשון ומתחילות לפעול ועדות בנושאים: הסברה וחינוך, חוקים, דוברות ופעילות פנים קהילתית.

משפט ביום הגאווה - 1995

קל"ף מקיימת את הפעילות הציבורית הראשונה שלה, בשיתוף עם האסיפה לזכויות האזרח בישראל – משפט ציבורי בסינמטק ת"א במהלך יום הגאווה, בנושא אימוץ ילדים במשפחה לסבית ע"י האם הלא ביולוגית. באותם ימים החל "בייבי בום" בקהילה הלסבית, כשעשרות זוגות של לסביות מביאות ילדים לעולם במסגרת זוגיותן. בעקבות המשפט הציבורי החלה התעניינות תקשורתית מסיבית בנושא.

אימוץ ע"י זוג הומואים ראשון - 1995

עוזי, יוסי ועמית אבן-קמה

פרופ' עוזי אבן וד"ר עמית קמה יוצאים בהודעה משותפת יחד עם בנם המאומץ, יוסי אבן-קמה, על האימוץ הראשון של נער הומו על ידי זוג גברים במדינת ישראל.

יוסי, שגדל ביפו בבית אלים, ברח עם אימו לרחובות. כעבור 3 שנים יצא מהארון בפני אימו, ולבן זוג החדש שלה, היה קשה לקבל את העובדה שהוא הומו. כך יצא, שיוסי התקשר לפרופ' עוזי אבן, בבקשה לקבל עזרה, וכתגובה, הוא קיבל את ביתם כמקלט. כעבור שנתיים אימו של יוסי נפטרה, כמתנת פיוס מאביו החורג, קיבל ממנו יוסי מכתב ויתור אבהות, ובכך, הזוג אבן וקמה, יכלו לאמץ אותו.

האימוץ עורר סערה בארץ, הועלה למשפט ובו פקידת הסעד התרשמה מיחסי האהבה, אהדה ואכפתיות מהמבקשים, ומצד שני באהבה והכרת תודה מצד יוסי.

זו הייתה הפעם הראשונה שניתן אימוץ לשני גברים שאין קשר כלשהו בין אחד מהם לאחד הילדים, שעד אז, מה שאושר בבג"צ היה אימוץ צולב כאשר אומצה ילדה ביולוגית של בת הזוג, ונקבע שאין מניעה לפי חוק שזוגתה גם תאמץ.

מפקד אוכלוסין - 1995

זוגות מאותו מין החיים במשק בית משותף מוכרים לראשונה על ידי הסטטיסטיקן הראשי כמשפחות, לצורך מפקד האוכלוסין.

1966

פורום גאות - 1996

מוקם פורום גאות, פורום להט"בי אשר פועל במפלגת מרצ. מטרות הפורום:

• פורום גאות מחויב לקידום ענייניהם ומעמדם של ההומואים, הלסביות, הביסקסואלים והטרנסג'דרס כיחידים וכקהילות בתוך מרצ ובחברה הישראלית כולה.
• פורום גאות יחליף דעות וישתף פעולה עם שאר הארגונים היציגים של הקהילה, על מנת לקבוע סדרי עדיפויות לפעולה ולרכז מאמצים במאבקים ציבוריים.  
• פורום גאות ידאג לעלות את נושאי המאבקים הציבוריים האקטואליים על סדר יומה של מרצ ושל מוסדותיה, ובעזרת נציגיה בכנסת, ברשויות המקומיות ובשאר הארגונים – לקדם חקיקה, פעילות ואכיפת תקנות וזכויות . 
• מתוך הכרה בסיסית ועקרונית בזכויותיו של כל מיעוט בחברה לשוויון זכויות, פורום גאות יהיה סולידארי עם מיעוטים אחרים בחברה הישראלית וישאף לשתף פעולה עם ארגוניהם וכן עם פורומים אחרים ביחד. 
• פורום גאות יפעל להגברת תמיכתה של הקהילה במרצ מחד, ולבחירת נציגי הקהילה ותומכיה לתפקידי מפתח במפלגה, מאידך.

מבט נשי - 1996

משודרת בטלוויזיה התוכנית "מבט נשי" בנושא הורות לסבית בהשתתפות חברות קל"ף וילדיהן.

הומופוביה ממשלתית - 1996

נשיא המדינה עזר ויצמן מבטא דעות הומופוביות בהרצאה בפני תלמידים בבית הספר הריאלי בחיפה. בתגובה נערכת הפגנה מול בית הנשיא בירושלים בהתארגנות של בן לילה, יוצאת משלחת של 4 לסביות והומואים נפגשת עם הנשיא והוא מפרסם התנצלות.

רשות השידור - 1996

בעקבות עתירה שהגישו האגודה לשמירה על זכויות הפרט, קל"ף והאגודה לזכויות האזרח בישראל, בית הדין הגבוה לצדק  מחייב את שר החינוך מר זבולון המר ז"ל להקרין את תוכנית הטלוויזיה החינוכית "קלפים פתוחים" על נוער הומוסקסואלי, למרות התנגדותו הנחרצת של השר. זו הפעם הראשונה שהארגונים המייצגים את הקהילה התאחדו לצורך מאבק משפטי. 

מילון אחר - 1996

גיל נאדר ומיכאל גלוזמן מוציאים לאור את "מילון אחר", במסגרת תערוכה בנושא הומוסקוסאליות ב"סטודיו בבורוכוב".

גלוזמן ערך בצוותא עם האמן גיל נאדר ספר בשם "מילון אחר", שליווה את תערוכתו של נאדר "הכובש את יצרו". נאדר הפך חדר בגלריה שלו לארון. וכך כל מבקר בתערוכה חווה את הקלאוסטרופוביה של החיים בארון. הספר התמודד באופן ביקורתי עם ההגדרות המילוניות להומוסקסואליות והביא הגדרות אלטרנטיביות, לעיתים הומוריסטיות ואנקדוטאליות לשורה של מושגים כגון אהבה, זוגיות, מיניות, משפחה וכדומה.

איחצון: (יובל יונאי) גילוי העובדה שמישהו הוא הומו, לסבית או ביסקסואל בניגוד לרצונו. לעיתים האיחצון נעשה מתוך סיבות של נקמנות אישית, כעס או רצון להסב נזק להומו או ללסבית, אבל בשנות ה-80 החלו ארגונים שונים של הומואים ולסביות לאחצן הומואית ולסביות, בטענה שהסתתרות בארון אינה מוסרית מבחינה חברתית. הסתתרות כזו גורמת לדעתם להסתרת ממדי התופעה של ההומוסקסואליות ולסביות וכתוצאה מכך מחלישה את המאבק למען זכויות שוות ומנציחה את הרדיפה של הומואים ולסביות. 

- מתוך מילון אחר

גאים להציג - 1996

הקרנתה של תוכנית הטלוויזיה "גאים להציג", מגזין טלוויזיה ראשון המסקר את הנושא על בסיס שבועי (ערך:איציק יושע מפיק: אסף גיל, "גיל הפקות").

עידוד עלייה גאה לארץ - 1996

הסוכנות היהודית מכריזה על תכנית לעידוד עלייה גאה לארץ ישראל בשיתוף עם ארגון קשת.

קשת הינו ארגון שצמח מפעילי שטח על מנת לקדם קבלה ושוויון מלאים עבור יהודים להט“בים בקהילה היהודית הרחבה. הארגון פועל למען שילוב של אנשי הקהילה בכלל המוסדות היהודים: בתי כנסת, בתי ספר, קבוצות נוער, מחנות קיץ ועוד. הארגון יוצר שותפויות עם מנהיגים קהילתיים ורבנים על מנת לקדם קבלה מלאה ושוויוניות ללהט“בים בקהילה.
קשת נוסדה על ידי שני גברים הומוסקסואלים בשנת 1996 במטרה לאפשר ליהודים הומואים, לסביות, בי-סקסואלים וטרנסג‘נדרים למצוא מקום בעל משמעות בקהילה היהודית מבלי לוותר על זהותם המינית או היהודית. מאז הם יוצרים שותפויות עם ארגונים נוספים ומארגנים מפעלים עצמאיים על מנת לקדם את הנראות של הקהילה הלהט“בית בתוך
הקהילה היהודית הכללית.
הארגון מכשיר עובדים קהילתיים שיקדמו קבלה וסובלנות לבני הקהילה הלהט“בית, מסייע להקמת קבוצות תמיכה לנוער ולמשפחות ומקיים אירועים ייחודיים ליהודים להט“בים. בקשת מפיקים חומרי לימוד בנושא להט“בים ועוסקים בפעילות חברתית ופוליטית קידום זכויות להט“בים יהודים ולא יהודים.

סיפור חיובי - 1996

כרזת הסרט סיפור חיובי

רן קוצר מביים את סרטו הראשון שנעשה במסגרת החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, והסרט מוקרן בערץ 2.

סרט מספר את סיפורו של אבי, צעיר הומוסקסואל שסבל בילדותו מנידוי ומלעג, וחלם על היום בו יוכל לחיות את חייו כרצונו. בגיל 19, בבדיקת איידס שגרתית, התברר לו כי הוא נושא את הנגיף. בהתמודדות עם ההכרה בזמן הקצוב שנותר לו, הוא מנסה ליצור קשרים עם נשאים אחרים. תקופת מה חי בחו"ל, עד פטירתו של בן זוגו, ואז שב לארץ. מאז הוא מקדיש את זמנו לפעילות למען חולי איידס ולקריירה חדשה כדראג קווין. סרט אינטימי ואישי, המגיש אשנב הצצה חדש לעולם שרבים מעדיפים להתכחש לקיומו.

זכויות אקדמיים - 1996

פרופ' עוזי אבן ובן זוגו עמית קמה, זוכים בתביעתם נגד אוניברסיטת תל אביב להעניק לקמה אותן זכויות שמקבלים בני זוג הטרוסקסואלים של עובדי האוניברסיטה.

אוכלוסיות ייחודיות בצבא - 1996

נערך יום עיון ראשון על ידי קל"ף בהנחיית יהודית אברון ואורנה הורביץ למש"קיות הו"ד בצה"ל על סטראוטיפים של להט"בים בצבא, בעקבות העיסוק של קורס הו"ד (הוראה והדרכה) באוכלוסיות ייחודיות בצבא.

הזמן הוורוד - 1996

הגליון ה12, ועליו עופר ניסים

יאיר קדר מוציא ועורך את הביטאון הגאה "הזמן הוורוד", מגזין גאה שחולק בחינם שכלל כתבות, טורים ופרסומות המכוונים מראש לקהילה הגאה ממקומות גיי-פרינדלי.
לצורך הקמת העיתון גויסו בהתנדבות אנשים מהאקדמיה, מחיי הלילה ומעיתון העיר. הדפסת העיתון נערכה בפורמט "טבלואיד" בנייר עיתון בצבעים. הוא הופץ לראשונה חינם בדוכני העיתונים ברחבי תל אביב והגדיל את חשיפתו לציבור ההומו לסבי. מאחר שהעיתון היה עצמאי ונטול מגבלות מימון של חברות מסחריות גדולות (הוא התפרנס מפרסומים של עסקים הפונים לחברי הציבור ההומו לסבי), או של ארגונים ממסדיים בעלי אינטרסים שונים, תכניו אופיינו בבוטות אידאולוגית ופוליטית שנעדרה בקודמיו. ב-1999 נמכר העיתון ל"אגודה לשמירת זכויות הפרט", אשר מינתה את אורנה אושרי מעצבת גרפית במקצועה לעורכת העיתון. העיתון נכרך ונדפס על נייר קשיח ומולבן אשר שיווה לו מראה מגזיני. כמו כן גויס מנהל מסחרי לעיתון אשר החל בשיווקו למפרסמים מקרב החברות הגדולות בשוק.

טיפולי הפריה - 1996

משרד הבריאות מבטל כללים המקשים על מתן טיפולי הפריה לנשים לסביות (הכללים התייחסו לאישה החיה בזוגיות לסבית כאל רווקה).

אלמן צה"ל - 1996

אחרי מאבק ציבורי ארוך, הוכר אדיר שטיינר כאלמן חלל צה"ל, ועל כל הזכויות וההטבות המשתמעות מכך, עקב מות בן זוגו, דורון מייזל ממחלת הסרטן ב1991. במשך חמש שנים של מאבק על זכויותיו של כאלמן צה"ל. ב-1996, כשהגיש עתירה לבג"ץ בנושא באמצעות האגודה לזכויות האזרח, הכריע שר הביטחון, יצחק מרדכי, לטובתו וייתר את העתירה. 

נוסף לכך, בדף הזיכרון למייזל באתר ההנצחה "יזכור" נכתב "הותיר אחריו אם, שלוש בנות, אח ובן זוג". שטיינר אף נאבק על זכותו לעיין בפרוטוקולים של הוועדה הצבאית שדנה בזכותו להכרה כאלמן צה"ל. 

1967

דראג חיפאי - 1997

פסטיבל הדראג הראשון מתקיים בחיפה, בו בוחרים מי תהייה מלכת הדראג הישראלית.

המעגל הקטן - 1997

גל אוחובסקי מתחיל להגיש בערוץ 2 את המעגל הקטן, והוא המגיש הראשון מחוץ לארון בערוץ 2.

המעגל הקטן הייתה תכנית טלוויזיה ישראלית ששודרה בין השנים 1997 ל-2000 בערוץ 2. הסדרה עסקה במבחר תחומי תרבות, בעיקר תרבות פופ. 

עשור לקל"ף - 1997

נפתחות חגיגות העשור לקל"ף בכנס בירושלים בנושא מיניות ואירוטיקה.

תגמול חלל צבאי - 1997

אדיר שטיינר, בן זוגו של אלוף משנה דורון מייזל שנפטר, זוכה בתמלוגים מהם נהנות בנות זוג של חיילים שמתו.

הבית הפתוח - 1997

ג'רי לוינסון ועלי ורדי מירושלים מקימים את "הבית הפתוח". 

הבית הפתוח הוקם כעמותה בשנת 1997, תחת השם "הבית הפתוח למען הקהילה ההומו-לסבית בירושלים ולמען סובלנות חברתית". במשך שנתיים פעל הארגון ללא מבנה קבוע, ובאותה תקופה תכננו עשרות מתנדבים את פעילות המרכז הקהילתי. בשנת 1999 עבר הבית הפתוח למבנה הקבע הראשון שלו, במדרחוב בן יהודה במרכז הבירה. בשנת 2007 עבר הבית למשכן חדש ומרווח יותר ברחוב הסורג.

הבית הפתוח עוסק בשני תחומי פעילות:

• אנו מעניקים שירותים ישירים לקהילתנו – להעצמה, תמיכה ובניית קהילה.
• אנו פועלים למען שינוי חברתי בנושאים הנוגעים לקהילתנו, על ידי קידום ערכי הסובלנות והפלורליזם בירושלים.

סקסי שופ - 1997

נפתחץ חנות הסקס הראשונה שמיועדת לקהילה הגאה בישראל, סקסי שופ, אשר נפתחת ברחוב דיזינדוף בתל אביב (ליד דיזינגוף סנטר).

הפינה הוורודה - 1997

מתחילה להתפרסם "הפינה הוורודה" – טור קבוע בענייני הקהילה במדורו של מנחם שיזף "נודניק" במקומון "זמן תל-אביב".

חוק איסור לשון הרע - 1997

חברת הכנסת יעל דיין מעבירה בכנסת את התיקון לחוק איסור לשון רע, שהוסיף איסור על ביזוי אדם בשל מינו או נטייתו המינית.

עמוס גוטמן, במאי קולנוע - 1997

סרטו השני של הבמאי רן קוצר, אשר נעשה עבור ערוץ 8, "עמוס גוטמן, במאי קולנוע". הסרט עוסק בחייו ויצירתו של במאי הקולנוע עמוס גוטמן, (נגוע, חסד מופלא) הבמאי הישראלי המנוח יצר סרטים שהיו בבואה נאמנה של חייו. הוא טיפל על המסך בדברים שהיו בגדר טאבו בחברה הישראלית כמו הומוסקסואליות- זאת מתוך זוית אישית ואינטימית ובסגנון ושפה שהיו ייחודיים לו. לאחר מותו ממחלת האיידס בגיל 38 , נראה היה שסרטיו היו לנבואה המגשימה את עצמה. סרט דיוקן זה עוקב אחר יצירתו של גוטמן החל מילדותו ברמת גן, דרך הסרטים הקצרים שיצר במהלך לימודיו, סרטיו הארוכים, ועד למותו על עמוס גוטמן מספרים שורה ארוכה של חברים כמו אהרון מיטשל חברו לחיים, ועדנה מזי"א שותפתו לכתיבה, בני משפחה ואנשי תעשיית הקולנוע הישראלית.

בדיקות אנונימיות - 1997

מפורסם במגזין הזמן הוורוד (וב2000 גם בידיעות אחרונות) כי צה"ל עורך בדיקות לאבחון נגיף הHIV בקרב מועמדים לגיוס במקרים שהמועמד מצהיר שהוא הומוסקסואל, וזאת ללא ידיעת המתגייסים.

שופרא - 1997

אילן שיינפלד, משורר ואיש יחסי ציבור, מקים הוצאת "שופרא לספרות יפה", הוצאה לאור של ספרות גאה בעברית, מענה לקושי הקיים בהוצאת ספרות גאה לאור, וקשיים של להט"בים למול הוצאות לאור.

הומוארוטיות בכדורגל - 1997

האמן יואב שמואלי זוכה בפרס גוטסדינר ומציג פרוייקט על הומוארוטיות במגרשי כדורגל במוזיאון ת"א.

יום גאווה בג'רוז - 1997

"העשירון האחר", הפורום הגאה באוניברסיטת העברית בירושלים, מפיק את יום הגאווה הראשון בירושלים.

חתונה גאה בישראל - 1997

הרב דוד אריאל יואל מקיים את טקס החתונה הרפורמית הראשון של שתי נשים בישראל.

פלורנטין בפריים טיים - 1997

ערוץ 2 משדר את פרק הפתיחה של הסדרה "פלורנטין". במרכז הסדרה תהליך היציאה מהארון של תומר (השחקן אבשלום פולק) ומערכת היחסים שלו עם איגי (אורי בנאי). במקביל לשידור פרק היציאה מהארון המתרחש על רקע הלוויתו של יצחק רבין יוצא יוצר הסדרה, איתן פוקס,  בכתבת שער במוסף שבעה ימים של ידיעות אחרונות בה הוא יוצא מהארון ומספר על חייו עם בן זוגו גל אוחובסקי. הסדרה זוכה במקום הראשון בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בירושלים ומוקרנת בפסטיבלים ברחבי העולם.

1998

ביטול פקודות - 1998

צה"ל מבטל את הפקודה מ1993, ומחליט שלא לקיים יותר פקודות ייחודיות הנוגעות לשירות הומואים בצבא.

חד פעמי - 1998

חוברת השירה ההומוסקסואלית "חד פעמי" רואה אור בהוצאת "הגיגים", עורך: יוסי ברג.

בעל בעל לב - 1998

מתוך הסרט

בעל בעל לב הוא סרט טלוויזיה מוזיקלי שיצרו התסריטאי גל אוחובסקי והבמאי איתן פוקס בשנת 1997. הסרט נוצר עבור חברת קשת בערוץ 2 במסגרת סדרת הסרטים "סיפורים קצרים על אהבה" שהפיק חגי לוי.

הסרט מספר על אהבות תמימות אך חסרות סיכוי של צעירים, הנמצאים על סף חייהם הבוגרים. זהו סרטם הראשון של אוחובסקי ופוקס במשותף, והוא היה היצירה הישראלית הטלוויזיונית הראשונה בסדרת שעוסקת בהומוסקסואליות מזווית ראייה חיובית ונורמטיבית.

ניתן לצפות בסרט כאן

גאווה בתקציב - 1998

ראש עיריית תל אביב, רוני מילוא, מכניס לראשונה את אירועי הגאווה לתקציב העירייה.

סינדרלה יוצאת מהארון - 1998

עם פרוץ הרדיו האזורי, עלתה לרדיו התכנית "סינדרלה יוצאת מהארון", ברדיו השרון (99FM), בהנחיית נינו אורסינאנו ובהשתתפות הכוכבות הגדולות - גילה גולדשטיין, אניטה פללי ועדנה הפרה.

לוק למניעת הטרדה מינית - 1998

אושר החוק למניעת הטרדה מינית הקובע, בין השאר, שהתייחסות מבזה לאדם בשל נטייתו מינית היא בגדר הטרדה מינית.

"התייחסות (אפילו חד פעמית) מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית."  -מתוך תקנון החוק 

צפון גאה - 1998

אביב רוס פותח את התכנית "לצפון בגאווה" ברדיו צפון. התכנית שודרה עד נובמבר 1999.

גאים באוויר - 1998

ייסוד תכנית הרדיו "גאים באוויר" ברדיו 100FM (רדיו רדיוס). מגישים: מנחם שיזף ואלי שרון. עורך: יניב שרון.

חיים חיוביים - 1998

בעקבות הסרט "סרט חיובי" של רן קוצר על חיי נשאים, יוצאת כתבה במסגרת תיבת תעודה בערוץ 2, על סיפורם של נשאי איידס בישראל.

גיי-גיימס - 1998

המשלחת הישראלית למשחקים הגאים 1998

לראשונה משתתפת משלחת ישראלית בתחרות ה"גיי גיימס" שנערכה באמסטרדם. לאחר שנים רבות שהנציג הישראלי היחידי היה יונתן דנילוביץ. המשלחת שמנתה  עשרות משתתפים בתחומים שונים כגון: שחייה, אתלטיקה, באולינג, כדורסל נשים ועוד, זכתה ב- 9 מדליות.

האגודה משנה שם - 1998

בהחלטת היו"ר, מנחם שיזף, הופכת האגודה ל"אגודת ההומואים, הלסביות, הביסקסואלים והטרנסג'נדרים".

דנה אינטרנשיונל זוכה באירוויזיון - 1998

דנה עלתה לבימת האירוויזיון עם השיר "דיווה" כשייצגה את ישראל בתחרות האירופאית. היא הייתה לטרנסית הראשונה שעלתה על בימת האירוויזיון, ולגמרי ויצגה את ישראל בכבוד רב ועם זכייה. בתל אביב להט"בים חוגגים את ניצחונה.

וויגסטוק בכפפות - 1998

כתבה מעיתון מעריב על המהומות

יש המכנים את האירוע הזה כסטונוול הישראל, עקב המאבק והעימות המשטרתי האלים באירועי הוויגסטוק השנתי.
אירוע הוויגסטוק נערך ביום שישי בגן העצמאות בתל אביב, והופסק על ידי המשטרה בנימוק של חילול שבת והפרעה לשכנים. לאירוע באותה שנה הגיעו לפי הצהרת ניצב שלמה אהרונישקי, שהיה אז מפקד מחוז תל אביב. 200 ממשתתפי האירוע לא הסכימו עם החלטת המשטרה להפסיק את האירוע. מפגינים אלו חסמו את צומת הרחובות ז'בוטינסקי והירקון במשך יותר משעה במחאה, דבר שהוביל לעימות חזיתי ואלים עם המשטרה ועם שוטרי מג"ב שהגיעו לפנותם. בסופו של יום זה נעצרו ארבעה מהמפגינים. האירוע הסתיים בהסכמה בין השוטרים למפגינים, כי האחרונים יצעדו דרך רחוב ז'בוטינסקי, אבן גבירול ואז לכיכר רבין. במהלך העימות האלים השתמשו חלק מהשוטרים בכפפות גומי משום שחששו להידבק. התפיסה הרווחת בחברה באותו הזמן הייתה שהקהילה הגאה חולה ומצורעת, והשימוש בכפפות נתן ביטוי מוחשי לאמונה הזו. השימוש בכפפות מצד השוטרים עורר סערה ציבורית בישראל והיה סמל להומופוביה מצד הממסד בישראל. במצעד הגאווה שחל חודש לאחר מכן, שחזרו הצועדים את המסלול שעשו מפגיני הוויגסטוק וצעדו מכיכר רבין דרך רחוב אבן גבירול ורחוב ז'בוטינסקי.

מצעד גאווה תל אביבי ראשון - 1998

מצעד הגאווה הראשון (מכיכר רבין עד גן העצמאות) בתל אביב יוצא לדרך. אחרי כמה שנים של מצעדי מכוניות ואירועים נקודתיים, מתחילה הקהילת הגאה את אחד האירועים שתוך שנים ספורות הפך למוקד משיכה לתיירים מכל העולם. נצחונה של דנה אינטרנשיונל בתחרות הזמר של האירוויזיון גורם לעליית מודעות גדולה במה שקשור לנושא הלהט"בי, למשמעותו של דגל הגאווה ולמאבקה של הקהילה לשוויון ולסובלנות.

חומרי למידה לכלל - 1998

קל"ף והאגודה לשמירת זכויות הפרט והאגודה לזכויות האזרח בישראל, עותרים פעם נוספת לבג"צ נגד שר החינוך, והפעם בגין סירובו להתיר לקל"ף להשתמש ביריד חומרי למידה שהתקיים בבנייני האומה תחת הכותרת "הזכות לכבוד והחובה לכבד". בג"צ סירב להתערב בפרשה שטענה שהעתירה הוגשה באיחור. קל"ף הפעילה דוכן אלטרנטיבי מחוץ לבניין וארגנה הפגנה בעת היריד.

מועדון הסרט הוורוד - 1998

מוקם "מועדון הסרט הוורוד" בסנימטקים, אשר מקרין סרטים גאים.

להט"בופוביה בדמויות ציבור - 1998

אורי ליפשיץ, ואחריו מאיר אריאל,  יוצאים בהצהרות הומופביות בעיתונות וגוררים נגדם גלי הפגנות. כתוצאה מן ההפגנות אורי ליפשיץ יורד למחתרת ומאיר אריאל מבטל את מסע ההופעות שלו.

מינרווה - 1998

נפתח בתל אביב הבר "מינרווה", הבר הלסבי הראשון בארץ.

1999

הפורום החיפאי - 1999

מתחיל לפעול "הפורום החיפאי" - בית לקהילה הגאה בחיפה.

Blind Spot - 1999

מתוך תצלומי התערוכה

האמנית גליה יהב פותחת את תערוכתה "בליינד ספותס" בגלריה עמי שטייניץ בתל אביב, ומחוללת סערה עם דימויי אוננות וטקסטים נלווים. עבודתה האמנותית עוסקת בסוגיות פמיניסטיות ומגדריות, ובכך, בסרט "Blind Spot"‏ (1999) הציגה אירועי אוננות המצולמים בבית

אורתודייקס - 1999

מוקם ארגון "אורתודייקס" - ארגון תמיכה ללסביות דתיות.

עירום גברי במוזיאון - 1999

הצלם משה גרשוני מציג תערוכה משותפת עם בן זוגו דאז הצלם זוהר קניאל. באותה עת אצר תערוכה במוזיאון ישראל, אשר אוצרי המוזיאון ניסו לבטל בשל פרובוקטיביות הצילומים שגרשוני רצה להציג. גרשוני הגיש צו מניעה והתערוכה הוצגה יחד עם מודעת הסתייגות של המוזיאון. בתחילת שנות האלפיים חלה גרשוני במחלת פרקינסון, אך המשיך ליצור אמנות. 

בתערוכה הוצגו תצלומים שכללו סצנות של אינטימיות זוגית בחדר אמבטיה ביתי, בהן השתקף הזוג מבעד למראה. התערוכה נקראה "פיידרוס", כשם הדיאלוג האפלטוני "פיידרוס" הדן במשמעות האהבה ובמבנה הנפש. עבודותיו של קניאל הדגישו את הממד הרפלקסיבי שבפעולת ההתבוננות של זוג האוהבים.

במקביל, הוזמן גרשוני לאצור תערוכה במוזיאון ישראל, המורכבת מאוסף המוזיאון. גם בתערוכה זו שולבו תצלומים מאותה סדרה שיצר קניאל. לאחר שהסתיימה אצירת התערוכה "זווית (מ)שונה – משה גרשוני בוחר מאוספי מוזיאון ישראל", ניסו אוצרי המוזיאון לבטל את התערוכה בשל הפרובוקטיביות של הצילומים. טענה נוספת שהעלו הייתה כי התערוכה עושה שימוש מועט באוספי המוזיאון. לאחר שהמוזיאון לא הצליח לבטל את תערוכתו של גרשוני, בעקבות צו מניעה שהגיש גרשוני, נתלתה בפתח התערוכה מודעה לפיה "התערוכה כוללת אמירה אישית של האמן ואינה מבטאת את עמדת המוזיאון". סיקור נרחב של הפרשה הוצג במגזין "סטודיו", אז מגזין האמנות המשפיע ביותר באמנות הישראלית.

גיי-בר - 1999

מוקם פורום עורכי הדין של קהילת הלהט"ב - "גיי-בר".

בית לבית הפתוח - 1999

לאחר שנתיים בהן תוכנן על ידי עשרות מתנדים, נפתח המרכז הקהילתי, הבית הפתוח, במדרחוב בן-יהודה במרכז ירושלים.

אפוטרופוס - 1999

בית המשפט לענייני משפחה בהחלטה תקדימית, מכריז על אם לא ביולוגית כאפוטרופוס נוסף לילדים שילדה בת זוגה.

יהונתן וחיילים אחרים - 1999

ספרו של דני קפלן, "יהונתן וחיילים אחרים", על הומוסקסואליות בצה"ל יוצא לאור ומעורר סערה בעקבות סיפורים מהספר. 

בשורת ראיונות אישיים חושפניים מספרים לוחמים לשעבר על חוויית השירות בצה``ל, מנקודת מבטם של מי שהחלו לגבש זהות הומוסקסואלית במהלך תקופה זו. הם משחזרים את ימי טרום הגיוס, תיזוזי הטירונות, ההווי החברתי-גברי וחוויית הלחימה בלבנון. הם מדברים בגילוי לב על תחושותיהם כלפי חברים לנשק ומתארים כיצד התמודדו איתן, בעודם חשופים בצריח.

על רקע סיפורים אלה מנתח המחבר תהליכי הליכה על חבל דק של צעירים רבים בצבא. הוא מציג פשר חדש לשאלות של מוטיבציה והזדהות ומשרטט את דיוקנו של החייל המורעל, החייל השבוז, ואחרים. הוא חושף טפח מהתנהגותו ההומוארוטית של החייל הקרבי ובוחן את ההשלכות הרגשיות של התרבות הצבאית על זהותו. בה בעת הוא מפרש ומנתח איך למרות הבקיעים בכור ההיתוך הציוני, מצליח מכבש הסוציאליזציה הצבאית בפעולתו, ומושך אליו גם היום רבים וטובים. כל מי שמתעניין בתרבות הגברית הצבאית, אם מתוך הזדהות עמה ואם מתוך ראייה ביקורתית, עשוי למצוא ערך רב בתמונה שעולה מספר זה.

עיתון בגאווה - 1999

יוצא עיתון "בגאווה" של אור מרוני פנר.

כנס לסבי באפעל - 1999

הכנס הלסבי השני של קל"ף מתקיים ברמת אפעל והפעם בהשתתפות מאות נשים.

הכי מקצועיות - 1999

קל"ף מוכרת באופן רשמי ע"י משרד הרווחה כגורם מלווה ומייעץ בעבודה עם נערות לסביות במצוקה. מועברות השתלמויות לעובדות סוציאליות ע"י קל"ף.

מדף בחנות ספרים - 1999

חנות "טאואר רקורדס" חונכת מדף לספרות הומולסבית בקניון עזריאלי.

מאבק להורות - 1999

מתוך כתבה 15 שנים אחרי הרישום לאימהות

רותי וניקול ברנר-קדיש עותרות לבג"צ באמצעות האגודה לזכויות האזרח בישראל. בדרישה שיורה לשר הפנים לרשום בישראל את האימוץ שניתן להן בקליפורניה לגבי בנן. ב-1996 ילדה רותי ברנר-קדיש בן, מתוך החלטה משותפת לגדלו עם בת זוגה ניקול. השתיים היו אז תושבות קליפורניה, וחודשיים לאחר הלידה התיר בית משפט בקליפורניה לניקול לאמץ את הבן. אך בהגיען לישראל נדרשו למאבק ארוך עד שבג”ץ הורה למשרד הפנים לבצע את הרישום. עם זאת, המקרה התייחס רק להכרה בפסק דין לאימוץ שניתן בחו”ל, ולא להכרה כללית באימוץ בנסיבות של הורות חד-מינית. רותי וניקול עצמן המשיכו להיאבק על רישום משותף של ילדיהן שנולדו בישראל. 

מצעד הגאווה - 1999

מצעד הגאווה מתקיים לראשונה בשיתוף האגודה ועיריית תל אביב עם אלפי חוגגים.

נוכחים גם באינטרנט - 1999

שני אתרים להט"בים ישראליים נפתחים באינטרנט: "gayway.co.il" של רונן דורון, לטיולים גאים לחו"ל ו"globalgay.co.il" של איתמר גלבוע.

צה"ל ב' - 1999

יניב ויצמן מתחיל להדריך בקבוצות נוער של האגודה, צה"ל ב'.

משחקים עליזים - 1999

מוקרן לראשונה בהקרנת בכורה הסרט התיעודי של רן קוצר - "משחקים עליזים", בסינמטק בתל אביב. הסרט עוקב אחר המשלחת הגאה שטסה שנה לפני כן למשחקים הגאים באמסטרדם.

קל"ף בב"ש - 1999

מתחילה פעילות של קל"ף בבאר שבע.

לסביות והומוסקסואלים בראי המציאות - 1999

חוברת המאמרים "לסביות והומוסקסואליות בראי המציאות" בעריכת דלית באום ועדית מרן, יוצאת לאור ע"י קל"ף. זוהי חוברת המאמרים היחידה בעברית שיצאה בנושא נכון לתקופה ההיא.

יחידים במינן - 1999

האמנית דפנה גנני פותחת תערוכת יחיד בשם "יחידים במינן" בגלריה "בית העם", ובה ציורי נשים חולמות נשים.

בית קל"ף ת"א - 1999

פתיחת בית קל"ף בתל אביב.

2000

כמעט 18 - 2000

המועצה לביקורת סרטים ומחזות מגבילה את הצפייה בסרט "כמעט 18", העוסק ביציאתו מהארון של נער, לבני 18 ומעלה. בעקבות עתירת בג"ץ, מחליטים במועצה להגביל את הצפייה לבני 16 ומעלה בלבד.
הסרט מספר את סיפורו של אריק, כמעט בן 18, שפוגש את רוב היפה, סטודנט בקולג'', ולומד לאהוב במהלך חופשת הקיץ האחרונה שלו בתיכון. הקשר הקצר והמשמעותי מחייב אותו להתמודד עם נטיותיו המיניות ועם רגשותיו, שעד עתה נאבק בהם. אריק נחשף בפני חברתו הטובה שמאוהבת בו ומתמודד עם בית הספר והמשפחה, תוך התנסויות ראשונות באהבה ומין. הסרט ממוקם באמצע שנות ה-80 ומעוצב בהתאם עפ"י מיטב האופנה הצבעונית ותסרוקות מבית היוצר של ניק קרשו. הוא מלווה במוסיקה של ברונסקי ביט ונציגים אמריקאים של התקופה. סרט רומנטי ונוסטלגי, מצחיק ועצוב, שמעורר הזדהות אצל כל מי שיצא אי פעם מהארון.

תחרות סרטים גאים - 2000

תחרות סרטים הומו-לסביים קצרים נערכה לראשונה ביוזמת המגזין "בגאווה" ובהשתתפות האוזן השלישית וסינמטק ירושלים.

בקריאה ראשונה - 2000

תכנית הטלוויזיה "בקריאה ראשונה" של אבירמה גולן בטלביזיה החינוכית מקדישה תכנית שלמה לספרות הומולסבית ולפסטיבל סרטי הקולנוע ההומולסבי השני בירושלים.

תערכות צילום חיילים - 2000

עדי נס, ללא שם (הסעודה האחרונה)

תערוכת הצילום ההומוארוטית של צילומי חיילים מאת עדי נס מתקיימת בגלריה "דביר" בתל אביב, והצלם זוכה בפרס גוטסדינר היוקרתי מטעם מוזיאון תל אביב לאמנות.

גיל ההסכמה להומואים - 2000

עולה תיקון לחוק העונשין אשר משוווה את גיל ההסכמה לקיום יחסי מין בין הומוסקסואלים לזה של הטרוסקסואלים - מגיל 16 (או מגיל 14 כאשר הפרש הגילים בין בני הזוג אינו עולה על 3 שנים).

אמא, יש לי משהו לספר לך - 2000

הספר של עמותת תהל"ה, "אמא, יש לי משהו לספר לך", מאת דבור לוז ושרה אבני רואה אור בהוצאת "שופרא".

הספר מספר את סיפוריהם של להט"בים שיצאו מהארון ושל הוריהם. הספר משלב בין סיפורי הילדים וההורים. ספר שפותח את הלב וגורם להבין את תהליך היציאה מהארון שההורים צריכים לעבור לאחר היציאה מהארון של ילדיהם.

קלפים פתוחים באמת - 2000

התוכנית קלפים פתוחים עוסקת בנערות לסביות ומשודרת ללא צורך במאבק משפטי או ציבורי.

האגודה מתרחבת - 2000

מוקם סניף של האגודה למען הלהט"ב בבאר שבע.

פרס לקל"ף - 2000

קל"ף זוכה לאות הוקרה לנשים וארגונים שחוללו שינוי בקידום מעמד האשה מטעם שדולת הנשים בישראל והקונגרס האמריקאי היהודי.

מפה גאה - 2000

מפת הבילוי הראשונה לגייז בישראל: The Tel Aviv Gay Map.

תושב זמני - 2000

משרד הפנים מצהיר כי הוא מעניק תושבות זמנית בארץ להומואים ולסביות לא יהודים החיים בארץ עם בני ובנות זוגם, אזרחי ישראל.

קפה תיאו - 2000

נפתח "קפה תיאו", בית קפה וחנות ספרים הנקרא על-שם תיאו מאינץ, מראשוני הקהילה ההומוסקסואלית בישראל.

דגל מונף בגלוי - 2000

הבית הפתוח מניף לראשונה דגל גאווה ממרפסת הבית הפתוח, לראווה ובלי פחד.

2001

ביום בו תקראו לי אימא - 2001

בג"ץ מקבל את עתירתן של בנות הזוג רותי וניקול ברנר-קדיש להירשם כשתי אימהותיו של ילד אחד, בנה הביולוגי של אחת מהן, רישום שכבר נעשה קודם לכן בקליפורניה. שר הפנים מתנגד, אך בג"ץ מורה לבצע את הרישום.

בן/בת משפחה - 2001

בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע נותן לראשונה תוקף של פסק דין להסכם לחיים משותפים בין בנות זוג, ותוך כך קובע כי בנות זוג לסביות מתאימות להגדרת "בן משפחה".

פנסיית שאירים - 2001

הכרה בזוג הומואים כידועים בציבור לצורך פנסיית שאירים.

בני זוג לאחר המוות - 2001

בית הדין לעבודה בתל אביב מקבל את תביעתו של פטריק לוי נגד קרן מבטחים, וקובע כי זוג הומואים נחשבים "בני זוג" ו"ידועים בציבור", וכי לאחר מות אחד מהם, זכאי בן הזוג הנותר לפנסיה של המנוח.

איסור הפליה בצרכנות - 2001

חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים אוסר גם הפליה מחמת נטייה מינית.

חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000 קובע כי מי שעיסוקו באספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה באספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, גיל, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות.

קוויריסטאן - 2001

ב 2001 יזמו יערה ארנקרנץ-חוצן ויעל חזן את הקמת "קבוצת הקריאה ההומולסבית". הפגישות נערכו בסניף אגודת הלהט"ב בבאר-שבע, ובכל פגישה התקיים דיון במאמר אחר, ע"פ התכנית המובאת להלן. כך פעלה הקבוצה עד סוף 2003. כארבע שנים לאחר מכן חידשו הגר שפילר ושי גורטלר את פעילות הקבוצה תחת הכותרת "קבוצת הקריאה הקוירית" ובחסות המחלקה למגדר באוניברסיטת בן-גוריון.

קבוצת קריאה קווירית היא קבוצת קריאה של הסטודנטים באוניברסיטת באר שבע. הקבוצה מקבלת רוח גבית מהנהלת האוניברסיטה וכן מאגודת הסטודנטים. היא מתווספת לקבוצת סטודנטים נוספת - סגו"ל - סטודנטים גאים ולסביות שמקיימת פעילות קבועה בסניף האגודה בעיר, והופכת את אוניברסיטת בן גוריון לאחת מהאוניברסיטאות הגאות בישראל.

קבוצת הקריאה הקווירית מקיימת מפגשים דו שבועיים בתקופת הלימודים, באוניברסיטת באר-שבע, בנושאי תיאוריה קווירית ולימודים להט"ביים. סרטים, הרצאות, דיונים, מסיבות, שירה, מאמרים, פנים חדשות ופנים מוכרות. אם אתם בעניין תוכלו להיכנס לקבוצה שלהם בפייסבוק ולהתקבל כאורחים לאחד המפגשים.
אם לא תצליחו להגיע למפגשים האינטימיים של הקבוצה, תוכלו ליהנות מהקוויריסטאן - פסטיבל סרטי קווירים שיתקיים השנה בבאר שבע, יוזמה משותפת של קבוצת הקריאה הקווירית ושל פורום דו-קיום בנגב.

זמר הומופוב - 2001

אריאל זילבר יוצא בהצהרות הומופוביות בראיון ל"ידיעות אחרונות".

קורין אלאל - 2001

קורין אלאל, זמרת רוק, מלחינה, מעבדת ומפיקה מוזיקלית, נגנית ותמלילנית ישראלית, יצאה מהארון לקראת הוצאת אלבומה "תנינענק", וכפי שהיא סיפרה על כך בתוכנית בהנחיית יהונתן גפן "אומרים שהיה פה" בשנת 2014:

כשחשבתי על העתיד שלי לא חשבתי שיהיו לי ילדים אבל פגשתי את רותי ורותי נתנה לי הרגשה שאפשר לעשות משפחה ביחד וכשהבנתי את זה בעצמי בתוכי בלי לדבר הבנתי שאם אני רוצה לעשות משפחה אני חייבת לצאת מהארון שאם אני עושה את זה אני צריכה להיות חזקה לקום בבוקר ולהמשיך לנשום וזה היה בשבילי מאוד גדול.

עברי לידר יוצא מהארון - 2001

עברי לידר, כוכב רוק מסוג שלא היה מוכר בישראל באותם ימים, החליט לצאת מהארון. זה קרה בריאיון מיוחד שנתן לגל אוחובסקי במוסף סוף השבוע של  מעריב ובו החליט לשים סוף לשמועות. הצעד של לידר נראה היום כמעט מובן מאליו אבל היווה פריצת דרך ללא מעט צעירים וצעירות מהקהילה שרק חיפשו דמות גאה להזדהות איתה.

אחת מתכניות הכנס
מתוך הכנס ה15

סקס אחר - 2001

באוניברסיטת תל אביב נערך הכנס הראשון של "סקס אחר", ללימודים להט"ביים ותיאוריה קווירית.
זו הייתה הפעם הראשונה שבה התכנסו חוקרים מדיסציפלינות שונות, כדי לדון בתיאוריות, מושגים ודפוסים של קהילת הלהט"ב, ולימים זו הפכה לאירוע האקדמי החשוב של הקהילה. הכנס הוא הזדמנות לשיח קהילתי הפתוח לציבור הרחב ומאפשר חילופי דעות והצגת מחקרים הנערכים בארץ ובעולם. זה היה הביטוי לתקופת הפריחה של התוכניות ללימודי מגדר והלימודים הקווירים בישראל, ולאחריו קמו תוכניות שונות באוניברסיטאות ומכללות ברחבי הארץ. לרגל הכנס הראשון, התארחו ד"ר עמליה זיו וד"ר דפנה הירש, אז דוקטורנטיות בחוג לספרות ובחוג להיסטוריה בת"א, בתוכנית בערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה. ד"ר יובל יונאי ראיין את השתיים בנושא לימודים קווירים בעולם ובישראל, התפתחות התחום וגם מעט על התלמידים המצטרפים לתוכנית ההולכת והופכת לפופולרית יותר. מאז הכנס מתקיים כל שנה ברציפות.

איגי - 2001

חברי האגודה, יניב ויצמן וגל אוחובסקי, מקימים את אִיגִי – Israel gay youth, בר"ת, IGY, ארגון נוער גאה. זהו ארגון התנדבותי של בני נוער הומוסקסואלים, לסביות, ביסקסואלים, א-מיניים, פאנסקסואלים טרנסג'נדרים, קוויר, מתלבטים בנוגע לזהותם המינית, וזהותם המגדרית.

ארגון הנוער הגאה מספק מסגרת חברתית למפגש ולהיכרות עם בני נוער בעלי חוויות דומות ופועל לקידום מעמד הנוער הלהט"בי בארץ. 

האגודה מתרחבת - 2001

מוקמים סניפי האגודה באילת ובקרית שמונה ("גאים בגליל").

2002

רה"מ מכהן נפגש עם להט"בים - 2002

לראשונה נפגש בלשכתו ראש הממשלה מכהן, אריאל שרון, עם נציגי הקהילה. המפגש אורגן על ידי "המועצה לזכויות הלהט"ב" בראשות שבי גטניו וחבר הוועד המנהל של אגדות הלהט"ב מנחם שיזף. 26 בפברואר

מצעדי גאווה - 2002

מצעדי גאווה ראשונים נערכים בירושלים ובאילת.

יוסי וג'אגר - 2002

כרזת הסרט יוסי וג'אגר

סרטו של איתן פוקס, "יוסי וג'אגר", לפי תסריט של אבנר ברנהיימר, יוצא לאקרנים.

במקור צולם הסרט לטלוויזיה, אך בעקבות השבחים שקצר הוא יצא גם לקולנוע וזכה במקום השני בפסטיבל הסרטים ההומו-לסביים בברלין. כמו כן, זכה הסרט בפרסים בפסטיבל טורינו ובפסטיבל ירושלים ולהפצה מסחרית בעולם. את פסקול הסרט הלחין עברי לידר, שגם חידש עבורו את שירה של ריטה "בוא".

הסרט מספר את סיפורו של יוסי (אוהד קנולר) מפקד פלוגה קשוח, אחראי ומופנם בחטיבת גולני. ליאור, המכונה ג'אגר, (יהודה לוי) הוא קצין מוחצן המשרת כמפקד מחלקה תחת פיקודו של יוסי. בעת שיוסי ולוחמי הפלוגה מאיישים מוצב כחלק מן הפעילות המבצעית בדרום לבנון, מנהלים יוסי וג'אגר רומן הומוסקסואלי הנשמר בסוד מכל סובביהם מתוך אילוצי תפקידם הצבאי.

בשנת 2012 יצא סרט ההמשך "הסיפור של יוסי", שבו פוגש יוסי את אמו של ג'אגר שנים לאחר מותו, ומבקש לספר לה את האמת על יחסיו עם בנה. הסרט לא זכה להצלחה בקנה מידה לה זכה "יוסי וג'אגר"

מצעד הגאווה הראשון בירושלים - 2002

כ-4,000 חברי וחברות הקהילה הגאה ותומכים צעדו בבירת ישראל בגאווה, על אף איומים ולחץ מצד החרדים והימין הקיצוני. בסיום הצעדה הצועדים קיימו בגן העצמאות הפנינג עד לכניסת השבת.
נושא המצעד היה "אהבה ללא גבולות" והתקיים בנקודת הכינוס בכיכר ציון, והשתרע מרחוב קינג ג'ורג' למדרחוב נחלת שבעה.

בית דרור - 2002

בית דרור הוא בית מחסה זמני לבני נוער הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים, ללא הבדלי דת, גזע ומגזר. הבית מעניק מזון, קורת גג ועזרה בתחומי החיים השונים בהתאם לצורכי הדיירים. המקום החל את פעילותו במאי 2002 וממוקם ברחוב יחיעם 15 תל אביב (שכונת התקווה).
ניתן להגיע לבית דרור בכל עת, ללא הודעה מוקדמת. השהייה בבית מוגבלת לשלושה חודשים אך ניתן להאריך את השהות עד חצי שנה לפי צורך. ההוסטל פתוח 365 ימים בשנה, 24 שעות ביממה.
בית דרור הוא פרויקט ייחודי באופיו בשל היותו היותו פרויקט בקנה מידה ארצי הממומן על ידי מוסדות וגופים ממשלתיים כגון (עיריית תל אביב) ומשרד הרווחה ועל ידי עמותות (עמותת אותות ופרויקט גם וגם) ובעזרת תרומות מהציבור הרחב. אוכלוסיית היעד של המרכז הם בני נוער מכל מגזרי החברה הישראלית בין הגילאים 13–18, אשר מנותקים ממסגרת משפחתית או חינוכית בשל נטייתם המינית או זהותם המגדרית ונמצאים בסיכון, במשבר או במצוקה.

ח"כ גאה - 2002

עוזי אבן הופך לחבר כנסת ההומו הראשון מחוץ לארון שהושבע כחבר הכנסת החמש עשרה.

ג'וני - 2002

ערוץ 2 מעלה סדרה קומית מקורית שבמרכזה בחור הומוסקסואל (יונתן קוניאק) ואימו, שאותה מגלם איציק כהן.

כנס היסוד - 2002

נערך כנס היסוד של הלהא"ב - המועצה הפוליטית לזכויות להט"ב.

גבר השנה - 2002

תחרות "גבר השנה" הראשונה של ירחון "הזמן הורוד", במועדון ה"דום" בתל אביב.

2003

שווים בתל אביב - 2003

עיריית תל אביב משווה זכויות לבני זוג מאותו המין.

נציגים להט"בים בעיריות - 2003

בבחירות לרשויות המקומיות, איתי פנקס נבחר מטעם מרצ למועצת עיריית תל אביב יפו.

סער נתנאל נבחר מטעם מרצ למועצת עיריית ירושלים.

אורנה אוסטפלד עמדה בראש רשימת מרצ למועצת עיריית רמת השרון, ונבחרה למועצה.

מצעד בחיפה - 2003

מתקיים מצעד גאווה ראשון בעיר חיפה

סיבת המוות: הומופוביה - 2003

כתבה על הסרט

סרט בבימויו של רן קוצר. הסרט מנסה לפענח את הסיבות והמניעים העומדים מאחורי מעשי רצח של הומוסקסואלים בישראל ואשר זכו לכינוי התקשורתי "נרצחו על רקע יחסים הומוסקסואליים". במהלך הסרט נחשפים לראשונה פרטים על היקף התופעה, ועל המאפיינים המרכזיים שלה. מסתבר, כי מעשי רצח אלו מתנהלים בתבנית טראגית ידועה מראש החוזרת על עצמה שוב ושוב.

מתוך הסרט

על מנת להבין את הסיבות לתופעה חודר הסרט אל השוליים האפלים של החיים ההומוסקסואליים בישראל, וחושף מערכת יחסים בעייתית המתקיימת בין הומוסקסואלים מבוגרים, בודדים, הנמצאים עדיין במעמקי "הארון", וצמאים למין ואהבה, ובין בחורים צעירים, רובם בני מיעוטים, השרויים במצוקה כלכלית וחברתית גדולה, ומציעים שירותי מין תמורת כסף והטבות כלכליות. מערכת יחסים קשה ומורכבת זו המבוססת על ניצול הדדי, מלווה לא פעם באלימות קשה ומסתיימת בהתפרצות אלימה והרסנית, התפרצות אשר הביאה לרציחת של קרוב ל-50 הומוסקסואלים בישראל במהלך 20 השנים האחרונות טרום הקרנת הסרט.

גאים להציג - 2003

"גאים להציג": אנתולוגיה ראשונה מסוגה של טקסטים של כותבים ישראלים העוסקים בהומוסקסואליות לגווניה.

בשנות התשעים והאלפיים עלה דור חדש של יוצרים ויוצרות להטבפא"קים ב

ספרות העברית, שיצרו יחד עושר קולי אדיר. פרץ היצירה המדהים הוא העומד מאחורי קובץ זה. בספר יוצרים יוצרות מגילאים, ממקומות וממחוזות לב שונים. בצד אנשים חדשים לגמרי, שכאן נדפסות לראשונה יצירותיהם, ישנם גם יוצרים מוכרים, המפרסמים יצירה שונה מן הרגיל. תודה לכולם על תרומתם/ן בעיצוב הזהות הישראלית החדשה.

הצבעים שלנו - 2003

תנועת "הצבעים שלנו" הוקמה על ידי קבוצת בני נוער שפרשו מקבוצות הנוער של אגודת הלהט"ב בישראל (אותן קבוצות ששימשו את הבסיס להקמת Igy, ארגון הנוער הגאה) ובני נוער הפעילים בנוער מרצ.

התנועה קמה על רקע חילוקי דעות רבים במפלגת מרצ ובקהילת הלהט"ב, על עצם קיומה. שכן זו הייתה הפעם הראשונה בה קמה תנועת נוער גאה שאומרת בגלוי שהיא איננה קבוצת תמיכה אלא תנועה חברתית. בקהילה היו שביקרו את המהלך, אשר כביכול הפריד בין בני נוער גאים לבני נוער לא גאים, ובמרצ שאלו את עצמם חברים רבים מדוע לא מספיקה הפעילות של "נוער מרצ" למען הקהילה וצריך תנועה נפרדת, במיוחד כאשר "הצבעים שלנו" מלכתחילה אמרה שתעסוק גם בנושאים אחרים כגון זכויות נשים וערבים, אשר גם "נוער מרצ" עוסק בהן.

גם לאחר הקמתה, "הצבעים שלנו" יצרה פרובוקציות כאשר הפגינה נגד המלחמה בעיראק (הפגנה שלא הייתה מתואמת עם מפלגת האם, מרצ, אשר מעולם לא הביעה עמדה רשמית בנושא), חילקה קונדומים לנערי ליווי בגן החשמל והפגינה בהפגנות שמאל עם דגלי גאווה.

התנועה הפסיקה את פעילותה בקיץ 2008.

פנדורה - 2003

פנדורה היה מגזין לסבי שראה אור בישראל בין השנים 2003–2005, בהוצאת ארגון קל"ף.
את המגזין הקימו עו"ד עינב זילבר וד"ר נילי יקיר. לדבריה של גליל, העורכת הראשית, העיתון יצא "בעיקר מפני ש'הזמן הוורוד' פונה בעיקר להומואים ופחות ללסביות... זה בעצם העיתון הלסבי היחיד בארץ היום. הוא מתמקד בנושאים שמעניינים נשים. יש יותר דגש על הורות, משפחה, פמיניזם". המגזין סקר מגוון נושאים הקשורים לקהילה הלסבית ולנשים ככלל, כולל מגדר וזהות, תרבות, משפחה, דת, ואמנות. השאיפה הייתה לא רק לפנות לקהל הלסבי הרחב ביותר, אלא להגיע גם לקהילת הלהט"ב הרחבה, וכן למעגלים הרחבים יותר של קהל היעד הלסבי - כולל משפחות, רופאים ואנשי ונשות מקצוע מתחום בריאות הנפש המטפלים בלסביות. המגזין חולק בחינם ונתמך על ידי תרומות. לארכיון מגזיני פנדורה

2004

יער גאה - 2004

יער הגאווה הוא יער שניטע בט"ו בשבט תשס"ד, 7 בפברואר 2004, ליד קיבוץ תובל שבגליל. בנטיעות השתתפו כ-350 מחברי הקהילה הלהט"בית, בני משפחה וחברים מכל רחבי הארץ. בשונה מהיער הקודם שניטע ב1979, יער זה הוכר מלכתחילה על ידי קק"ל והיה בשיתופו.
היוזמה להקים את יער הגאווה שבגליל הייתה של חברי הסניף הצפוני של אגודת הלהט"ב, "אגודה גאים בגליל" הנמצא בקריית שמונה. המטרה שלהם הייתה לבטא את הזיקה שלהם לאדמת הגליל ולהתיישבות בגליל. בנוסף לכך, הכוונה לטעת יער על שם קהילת הלהט"ב, כאשר כל שנה בט"ו בשבט חברי הקהילה ישובו להרחיבו. זאת ועוד, היער יהווה מקום מפגש ונקודת יציאה לטיולים ברחבי הגליל.
ביער נטעו עצי אלה אטלנטית, חרוב, זית, אורן ואטד סורי. העצים נרכשו מהקרן הקיימת לישראל על ידי אגודת הלהט"ב.
נציגים מהקהילה ומהכנסת השתתפו בטקס. "אנחנו תבנית נוף המולדת. אנחנו חלק מהארץ הזאת", אמרה נורה גרינברג, אז יו"ר אגודת הלהט"ב. מדברי דבורה לוז מארגון תהל"ה.

"כשמגדלים עץ איש לא שואל מהן נטיותיו, ואני מקווה שיום יבוא וכך יהיה גם לגבי הורים" 

ירושה וממון - 2004

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, קובע כי על המדינה להכיר בזכויותיהם של זוגות מאותו מין בכל הקשור לדיני ירושה וממון.

פטור ממס שבח מקרקעין - 2004

פטור ממס שבח מקרקעין להעברת דירה לבן זוג מאותו המין.

תיקון זכויות החולה - 2004

תיקון לחוק זכויות החולה - איסור על הפליית מטופלים מחמת נטייה מינית. 

מטרת החוק היא לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו.

תיקון לחוק העונשין - 2004

תיקון לחוק העונשין מכפיל את הענישה לגבי פשעי שנאה על רקע נטייה מינית.

חוק העונשין הוא לבו של המשפט הפלילי במדינת ישראל. ביותר מ-500 סעיפיו מפרט החוק תחילה את עקרונות המשפט הפלילי, ולאחר מכן הוא מונה סדרה ארוכה של עבירות פליליות ועונשים עליהן. בנושאים ספציפיים שונים נקבעו עבירות ועונשים גם בחוקים אחרים.

ירושה מבן הזוג - 2004

ירושת בן זוג מאותו המין על ידי בן זוגו - בית המשפט המחוזי בנצרת פירש את המילים "איש ואישה" שבחוק הירושה ככוללות גם "איש ואיש" ו"אישה ואישה".

הזמן החדש והעיר בוורוד - 2004

הזמן הוורוד בהוצאה מחודשת
תחת השם העיר בוורוד

בעקבות קשיים כלכליים ובמשך חודשים ספורים יצא הזמן הוורוד תחת הכותרת הזמן החדש, בחסות החברה המסחרית "טלטאץ' תקשורת" ובשיתוף פעולה מסחרי עם המקומון התל- אביבי "העיר". חזות העיתון שונתה ועיצובו דמה לאחד ממוספי עיתון העיר הן בגודל העיתון (שהוקטן לגודל A4) והן בפורמט ההדפסה, שהומר כולו לדפי כרומו. בשנת 2005 חידשה האגודה בשיתוף העיר את הוצאת העיתון ועורכת מוספי המקומון מונתה אף לעורכת העיתון הקהילתי. בשנת 2008 רכש העיר את זכויות ההוצאה לאור והעיתון נדפס במשך שנתיים תחת השם העיר בוורוד. השינוי הוביל לשינוי תוכני העיתון, אשר לבשו אופי מסחרי והתמקדו בנושאי לייף סטייל, אפנה ויחסי ציבור וטורים מעטים אשר כוונו לקהל יעד הומו לסבי. כך איבד העיתון את אופיו הקהילתי האלטרנטיבי ועטה אופי שיווקי מסחרי אשר הפך אותו למגזין בידורי צרכני נוסף בשוק העיתונות הישראלי, עד שנסגר בשנת 2010.

החלפת שם - 2004

שר הפנים אברהם פורז מתיר החלפת שמות של טרנס* המעוניינים בכך, גם אם עוד לא עברו ניתוח התאמה.

חוש"ן - 2004

חוש"ן – חינוך ושינוי, הוא ארגון החינוך וההסברה של הקהילה הגאה בישראל. שם הארגון הגיע מחושן הכהן הגדול בבית המקדש – לוח שבו שובצו 12 אבנים צבעוניות המסמלות את היופי שבשונות ובמגוון שבהם.

הארגון קם במטרה לקדם סובלנות בנושאים של נטייה מינית וזהות מגדר, למגר את הלהט"בפוביה בחברה הישראלית ולהכשיר אנשי ונשות מקצוע לעבודה עם הקהילה הגאה.

הארגון פועל בכדי לקדם סובלנות ופתיחות כלפי הקהילה הגאה באמצעות חינוך והסברה, בדרך של היכרות, מפגש ושיח.

הארגון פועל בבתי ספר, עם תלמידים, עם חדרי מורים החל מהיסודי ועד התיכון, עם צוותי גננות וחינוך לגיל הרך, באוניברסיטאות, בקרב אנשי ונשות טיפול ורפואה, בצה"ל, במג"ב ובמשטרה, בחברות עסקיות, בקורסי מנהלות ומנהלים ובכל מקום בו רוצים לקדם את הפתיחות כלפי הקהילה הגאה.

בפעילותנו אנו מייצרות היכרות עמוקה יותר עם חברי וחברות הקהילה ומעניקות כלים פרקטיים לאנשי מקצוע שונים כיצד לקדם סביבה בטוחה, מעצימה ורגישה עבור להט"בית בתחומם וכיצד להתמודד עם סוגיות להט"ביות שונות.

2005

אימוץ צולב ירוס-חקק - 2005

לאחר מאבק של שנים, ובפסיקה תקדימית, בית המשפט העליון קבע בפסק דין ירוס-חקק נגד היועץ המשפטי לממשלה כי אין לדחות את בקשתן של בנות זוג לסביות, טל ואביטל ירוס חקק, לאמץ האחת את ילדיה של השנייה. תמהיל פסיקת בית המשפט.
ומכך, חוק אימוץ ילדים מאפשר מתן צו אימוץ שמבקש אדם החי במסגרת זוגיות חד מינית לילדו של בן זוגו. נסיבות הזוגיות החד-מינית אינן גורם עקרוני השולל אפשרות לאמץ, אלא שיקול במכלול השיקולים שעיקרם טובת הילד.

סיוע בדיור - 2005

יצחק הרצוג, שר הבינוי והשיכון, קובע כי זוגות גאים שברשותם ילד, יוכרו כמשפחה לצורך קבלת סיוע בדיור.

הכרה בנישואים - 2005

איתי פנקס, חבר מועצת עיריית תל אביב ובן זוגו יואב ארד, נישאים בקנדה. כמותם עוד שלושה זוגות ישראלים נוספים. וביחד הם מתחילים במאבק על זכותם לקבל הכרה בנישואיהם ממשרד הפנים הישראלי.

מתן זכאות לקצבת שארים לזוגות גאים - 2005

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הנחה את בית הדין לעבודה לא להפלות זוגות מאותו מין בכל הקשור לקבלת קצבת שארים של הביטוח הלאומי. מזוז העביר את הנחייתו לבית הדין לעבודה בתל-אביב בתגובה לתביעה שהגישה האגודה לזכויות האזרח בשמו של גבר הומו שבן-זוגו נפטר לפני כשנתיים והביטוח הלאומי סירב לתת לו גמלת שארים. (יש לציין שבשנת 2001 קיבל בית הדין לעבודה בתל אביב את עתירתו של פטריק לוי בתביעה נגד קרן הפנסיה "מבטחים" וקבע כי זוג הומוסקסואלים נחשבים הן כבני זוג, והם ידועים בציבור, כך שלאחר מותו של אחד מהם, זכאי בן הזוג הנותר לפנסיה של המנוח ולקצבת שארים.) לפירוט הזכות היכנסו לקישור - אתר כל זכות 

בת קול - 2005

מוקם ארגון "בת קול", ארגון לסביות דתיות בישראל.

עמותה המקיימת מסגרת של תמיכה ושל ערבות הדדית לנשים המבקשות לשלב בין שני חלקים בזהותן העצמית והחברתית - היותן לסביות מחד והיותן דתיות מאידך. הארגון מקדם חינוך לסובלנות ולשוויון בחברה הדתית, מתוך מטרה לאפשר ללסביות דתיות ולבני משפחותיהן לחיות חיים מספקים של כבוד ושותפות בתוך החברה הדתית.

דקירה במצעד הגאווה בירושלים - 2005

ב-30 ביוני 2005 יצא שליסל לעצרת תפילה בכיכר ציון נגד מצעד הגאווה בירושלים, שאותו ראה כ"מלחמה נגד הקדוש ברוך הוא". הוא קיבל סכין מטבח משמואל אירנשטיין, שלדברי אירנשטיין מטרתה הייתה פגיעה ברכוש כדי להפריע למהלך המצעד. שליסל דקר בסכין שלושה מהצועדים, שנפצעו פצעים בינוניים. הוא הורשע בעבירות של ניסיון לרצח, חבלה בכוונה מחמירה ופציעה, ובפברואר 2006 נידון ל-12 שנות מאסר ולתשלום פיצוי בסך 280,000 ש"ח לשלושת הקורבנות. 

בגזר דינו כתבו השופטים:

"בהגיעו לתהלוכה, היה הנאשם נחוש בדעתו שלא לאפשר את המשך התנהלותה ולמנוע את סיומה בשלום. מעשיו, שבאו בעקבות כך, לא באו מתוך אהבת האל אלא מתוך שנאת האדם והם נבעו מתוך קנאות עיוורת שאינה מסוגלת להבחין באחר. בשם אמונתו הדתית עצם הנאשם את עיניו ואטם את אוזניו בכל מה שנוגע וקשור לכבודם ולגופם של אחרים אשר דעתם אינה כדעתו, אורח חייהם אינו כאורח חייו והשקפת עולמם שונה. כל אשר הפגין הנאשם היה שנאה ואטימות לב. הנאשם קם באלימות ובפנאטיות לפגוע בגופם ובנפשם של בני אדם ובמעשיו אלו גילה אֶרֶס ולא חסד, ונפש אטומה לכל דעה שונה ולכבוד האדם באשר הוא אדם."

טרנספוביה ופיצויים - 2005

בית המשפט לעבודה מאשר הענקת פיצויים בגובה שנתיים עבודה לאישה טרנסקסואלית שפוטרה לאור תהליך שינוי המין שהיא עוברת.

בפשרה שהושגה בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב נקבע כי מעסיק שפיטר אישה טרנסקסואלית בשל תהליך שינוי המין אותו החלה לעבור, מזכר לנקבה, יידרש לפצותה. במסגרת הסכם הפשרה, הסכימה האישה שלא לחזור לעבודתה, אך היא תפוצה בסכום משמעותי בגובה של 24 משכורות חודשיות - 2 שנות עבודה. לכתבה

2006

שישה צבעים - 2006

הוקמה העמותה שישה צבעים, עמותה רשומה, העוסקת בפעילות קהילתית לציבור קהילת הלהט"ב בישראל.

העמותה מופעלת על ידי מתנדבים ותרומות. משרדי הנהלת העמותה יושבים בגבעת עדה והפעילות מוגדרת כארצית, תוך מתן דגש לפריפריה הגיאוגרפית.

שישה צבעים הוקמה במטרה לבנות את הקהילה הגאה בישראל. זאת כדי ליצור הזדמנויות בהן אנשים יכולות להכיר אחד את השנייה. פעילות העמותה נחלקת ל-4 תחומי פעילות: קורסים, קבוצות מפגש, איסוף והפצת מידע קהילתי ושינוי חברתי.

יום ההבנ"ה - 2006

ישראל מציינת לראשונה את היום הבינלאומי נגד הומופוביה, ב17 במאי, תחת הכותרת "הבנ"ה".

היום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה - הבנ"ה (International Day Against Homophobia, Transphobia & Biphobia - DAHOT | IDAHO) הוא אירוע המתקיים מדי שנה ב-17 במאי, ותכליתו להפחית את ההומופוביה ברחבי העולם. את אירועי היום מובילה ועדת הבנ"ה (IDAHO Committee) הממוקמת בצרפת, ושנוסדה ומנוהלת על ידי לואי-ז'ורז' טן, אקדמאי ופעיל זכויות אדם צרפתי. התאריך 17 במאי נקבע כיום הבינלאומי נגד הומופוביה כציון למועד שבו הוסרה ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות על ידי ארגון הבריאות העולמי, בשנת 1990.

המטרה העיקרית של היום הבינלאומי היא להעלות את מודעות לתופעות האלימות, האפליה והדיכוי של קהילות הלהט"ב ברחבי העולם ולייצר דיאלוג עם התקשורת, קובעי מדיניות, דעת קהל והחברה האזרחית.

נשואים בחו"ל ובארץ - 2006

בבג"ץ יוסי בן-ארי נגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים נפסק שחובה על מנהל האוכלוסין של משרד הפנים לרשום כנשואים זוג גברים הומוסקסואליים שנישאו כדין במדינה זרה.

 בית המשפט העליון בישראל ביום 21 בנובמבר 2006 ובו קבע בית המשפט הגבוה לצדק, בהתבסס על הלכת פונק שלזינגר, כי חובה על מנהל האוכלוסין של משרד הפנים לרשום כנשואים זוג גברים הומוסקסואליים שנישאו כדין במדינה זרה. פסק הדין ניתן על ידי נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) אהרון ברק, ואליו הצטרפו נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש והשופטים אליעזר ריבלין, אילה פרוקצ'יה, מרים נאור ואסתר חיות. 

2007

בשלה - 2007

רעיון הקמת קבוצה או קהילה תומכת לנשים לסביות בגיל השלישי, עלה והתבשל כבר בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת אצל דר' רותי ליטוין, פסיכותרפיסטית חיפאית ולסבית גאה ופעילה בקהילה המקומית והארצית ,בחוגי בית, הרצאות וכנסים. בכנס הלסבי הארצי שנערך בדצמבר 2004 במלון כרמל בנתניה, נזרע הזרע הראשון: עשרות נשים גדשו בצפיפות רבה את האולם הקטן בו סיפרה והציגה רותי בהתלהבות עצומה את רצונה וחזונה, והצליחה לרתק ולסחוף אחריה את כולן.
הנבט הראשון יצא לאוויר העולם  כשנתיים אח"כ: במרץ 2007 נפגש הגרעין המייסד של בשלה בתובל שבגליל. 26 נשים חלוצות ונרגשות יצרו את הקבוצה הראשונית שנקראה אח"כ "בשלה" – קבוצת לסביות בנות 45 ומעלה, ששמה לעצמה מטרה ליצור קהילה שתיתן מענה למגוון צרכיהן הייחודיים של סביות בוגרות.

2008

הו"ד - 2008

הקמת הו"ד, ארגון של דתיים הומוסקסואלים בישראל, המפעיל קו טלפוני ייעודי ומחזיק בעמדות אידאולוגיות-הלכתיות הנוגעות להומוסקסואלים. לראשונה מפורסם מסמך העקרונות של הו"ד, עליו חתמו מאז מעל 160 רבנים.

להט"בים בעיריות - 2008

בבחירות לרשויות המקומיות, יואב גולדרינג מטעם רשימת "עיר לכולנו" ויניב ויצמן מטעם רשימת "רוב העיר" נבחרו למועצת עיריית תל אביב יפו.

ציפי אובזילר, ראש הרשימה העצמאית "גבעתיים הירוקה", נבחרת למועצת עיריית גבעתיים.

יום גיוז - 2008

מתקיים יום גיוס גאה בשיתוף פעולה של איג"י וצה"ל, ובמהלכו הנוער שעומד להתגייס ישתתף במעגל שיח עם קצינים וחיילים על הצבא, חששות מהטירונות וכיוב. (על היום עצמו לכתבה, על המצב שהיום הביא לכתבה)

פרוטוקול ניתוח להתאמה מגדרית - 2008

ביום 19.5.08, פנתה עמותת רופאים לזכויות אדם למנכ"ל משרד הבריאות בדרישה שיפעל לביטול חוזר משנת 1986, המסדיר את נושא הניתוחים לשינוי מין בישראל. מאז שנכתב החוזר (בשנת 1986) חלו שינויים מהותיים בתפיסות החברתיות, וכיום ישנה מודעות רבה יותר לקיומם של אנשים אשר אינם נופלים לגדר הקטיגוריות המסורתיות של מין, מיניות ומגדר, והכרה גוברת בזכותם של אותם האנשים להגנה מפני פגיעה בזכויות היסוד שלהם. עמדתנו הינה כי החוזר שבנדון אינו עומד באמות מידה חוקתיות, אשר יש בהן משום הכרה בזכויות האדם של האנשים הטרנסג'נדרים. (להורדת המסמך שנשלח - כאן)

המרכז הגאה בגן מאיר - 2008

עיריית תל אביב החליטה לצאת בצעד חריג והקימה את המרכז הגאה בגן מאיר – מרכז עירוני יחיד מסוגו בארץ, המהווה מרכז תרבות ופעילות עבור קהילת הלהט"ב. המרכז הפך עד מהרה לאבן שואבת עבור קהילת הלהט"ב, בהתאם לכך, הועברו משרדי האגודה, חוש"ן, מעברים ואיגי למרכז. בעקבות המעבר, נוצרה האפשרות לפתיחת פעילויות חדשות: מועדון נוער, המטבחון, לימים יקרא המנ"ש הגאה וקבוצות מנהיגות.

סקר שנערך בשנת 2004, לאיתור צרכיה של הקהילה הגאה קידם את הקמת המרכז. ממצאי הסקר העלו שישה תחומי פעילות שקיבלו ביטוי הלכה למעשה במרכז הגאה: תרבות גאה, מרכז חברתי, העצמת ארגוני קהילה, שירותי תמיכה (תמיכה נפשית וייעוץ משפטי ובריאותי), השכלה ופנאי. בעקבות הסקר וביוזמתו של איתי פנקס, חבר מועצת העיר תל אביב, הוקם המרכז הגאה ב-2008.
תפיסת העולם שעל בסיסה פועל המרכז הגאה היא:

לכל אדם בכל גיל הזכות הבסיסית למקורות תמיכה המקנים לו מרחב מוגן, נוחות, ביטחון אישי, מימוש עצמי, ומענה למצוקותיו בקבלת נטייתו המינית.

לחץ הומופובי בתל אביב - 2008

עיריית תל אביב מסירה דגלי גאווה בעקבות לחץ החרדים בדרום העיר בשבוע שלפני מצעד הגאווה בעיר.

איגי חינוכי - 2008

בעקבות עבודה מאומצת וארוכת שנים מול משרד החינוך, ובתמיכתן של שרות החינוך לימור ליבנת ויולי תמיר, קיבל איגי הכרה פורמלית מהמשרד, הכרה אשר לוותה בתמיכה כספית משמעותית. שרי החינוך מאז ועד 2015, מר גדעון סער, ומר שי פירון, המשיכו את תמיכת המשרד בארגון והיוו חברי אמיתי לקהילה ולארגון. בהמשך הוקם מאבק של חניכי וחניכות איגי בעקבות קיצוצי התקציב. עד היום איגי נמצאת תחת משרד החינוך מאז אותה החלטה.

חינוך מיני גאה - 2008

משרד החינוך יוצא בהודעה לתקשורת כי העלו לאתר משרד החינוך תוכן על מיניות ומשיכה מינית.

"תהפכו לסטרייטים" - 2008

ערוץ 1 מקרין סרט דקומנטרי: הומואים יכולים "להתרפא" באמצעות טיפול פסיכולוגי. סרט התעודה מביא את סיפוריהם של שני בני אדם הטוענים ש"שינו את נטייתם המינית". את הסרט ביים אורי רווח, עיתונאי חוזר בתשובה, בסיוע ארגון "עצת נפש", שמטרתו "לעזור לאנשים בעלי השקפת עולם דתית ומאמינה, המתמודדים עם נטיות הפוכות (הומוסקסואליות)", כדברי אתר הארגון.

שידור הסרט הזה מעלה לשיח האם המקום של הערוץ הממלכתי הוא לקחת חלק בטיפולים אשר מזיקים לנערים ומעלים את אחוז ההתאבדויות.

גאווה לאומית - 2008

אושרת קוטלר מציגה תיעודי של 45 דקות על פוליטיקה הומואית וקווירית ב"גאווה לאומית" על היחס של החברה ההטרו-נורמטיבית לקהילה הגאה.

אימוץ ילדי בן הזוג - 2008

מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה, הודיע כי יש לאפשר לבן זוג בן אותו המין לאמץ את ילדו, הביולוגי או המאומץ, של בן זוגו.

2009

פורטל גאה - 2009

עולה לויקיפדיה "פורטל להט"ב" לאחר סקיצה סופית.

הזמן הוורוד - 2009

כרזת הסרט

הקרנת בכורה לסרט "הזמן הורוד" של יאיר קידר, העורך לשעבר של עיתון "הזמן הורוד". הסרט מסקר את קורות הקהילה הגאה בישראל בעשור 1988-1998 בסינמטק תל אביב.
זמן הוורוד (באנגלית Gay Days) הוא סרט תיעודי ישראלי משנת 2009 בבימויו של יאיר קדר. הוא מתעד את המהפכה הגאה של קהילת הלהט"ב בישראל בשנות השמונים והתשעים וסוקר אירועים מרכזיים דרך סיפורו האישי של הבמאי, שייסד בעברו את העיתון "הזמן הוורוד".
בסרט משתתפים דמויות מרכזיות בקהילה הישראלית הגאה: גל אוחובסקי, איתן פוקס, שמעון שירזי, אליוט (שגם כתבה מוזיקה מקורית עבור הסרט), עמליה זיו, רמי הסמן, אילנה שירזי, אדיר שטיינר, עוזי אבן, עמית קמה, יוסי אבן קמה ואחרים.

לא להתייחדות גאה בכלא - 2009

אסירים הומואים לא הורשו להתייחד בכלא, כך פורסם לאחר עתירתו של לי הרמן, המרצה עונש של כ-20 שנה, אשר ביקש להיפגש עם בן זוגו. בימ"ש מנהלי דחה את הבקשה להתייחדות בטענה שבן הזוג אינו קרוב מדרגה ראשונה בהחלטה נכתב כי הקריטריונים הקיימים היום בשירות בתי הסוהר אינם מכירים בזכותם של אסירים הומואים (או לסביות, לצורך העניין) להתייחד. גם ביקורים של בן זוג מאותו המין אינם מקובלים בכלא, ובית המשפט נמנע מלהכריע בסוגייה והסתפק בהמלצה לשירות בתי הסוהר "לשקול לאפשר זכויות ביקור". (במהלך 2012 חזרו לעסוק בנושא זה בעקבות עתירתו של זוהר חנקישייב, כבר באותה שנה אישרו לזוג אסירות לסביות להתייחד בכותלי הכלא)

ח"כ גאה מוצהר - 2009

ניצן הורוביץ, העיתונאי והפעיל הסביבתי, אשר בעברו כתב טור במגזין הזמן הוורוד, נבחר לכנסת מטעם מרצ.

דמי לידה - 2009

המוסד לביטוח לאומי שילם לראשונה דמי לידה לזוג הומואים אשר עברו תהליך פונדקאות בהודו. לפי חוק עבודת נשים, האם זכאית לקבל חופשת לידה וכן האב שבת זוגו ילדה. החוק מקנה את אותן זכויות גם לגבר ואישה שאימצו ילד. חוק המוסד לביטוח לאומי מחיל את הזכויות על יולדת ובן זוגה באופן דומה. לכתבה המלאה

חתונת המאה - 2009

חמישה זוגות בני אותו מין נישאים ב"חתונת המאה", במסגרת מצעד הגאווה בתל אביב, שבאה למחות נגד האפליה בנישואים בישראל לזוגות גאים.

הרצח בברנוער - 2009

1.8.2009 במוצאי שבת, במהלך פעילות שגרתית שהתקיימה בברנוער בתל אביב, נכנס למועדון אדם חמוש, לבוש שחור ועוטה מסכה על פניו, ופותח באש. מהירי נהרגים שני צעירים - ניר כץ, מדריך בבר נוער בן 26 וליז טרובישי, נערה בת 16. ונפצעים 11 נערים ונערות נוספים שבילו אותה שעה במועדון.
היורה נמלט מהמקום, ולמרות המיקום המרכזי, ההקפצה המהירה של המשטרה ואינספור עוברי אורח ברחוב, הוא מצליח לחמוק ולהיעלם כאילו בלעה אותו האדמה. עד היום לא ידוע מי רצח וירה באותו ערב בברנוער.

מחאות ברחבי הארץ על הרצח בברנוער - 2009

יום לאחר הרצח בברנוער, בערים שונות בארץ מתארגנות מחאות ספונטניות ומשמרות אבל בעקבות אירוע הירי. בבאר שבע, כ-400 חברי קהילת הלהט"ב ותומכיהם יוצאים לראשונה למצעד.

הפגנה למען סולידריות בברלין - 2009

כ1,500 א.נשים מהקהילה הגאה בברלין הקימו מפגן מחאה לאירוע הרצח בברנוער בהובלת מלכת הדראג ויאגרה. 
כחלק ממפגן המחאה, כל ארגוני הקהילה בברלין וחיי הלילה, שינו את תמונת הפרופיל שלהם בפייסבוק לדגל גאווה עם נר זיכרון לאות הזדהות. לכתבה על הסולידריות המהממת הזאת

מתוך ההפגנה

ראש הממשלה נפגש עם ועד האגודה - 2009

כמעט שבוע לאחר הרצח בברנוער, ראש הממשלה, בנימין נתניהו נפגש עם ועד האגודה לאות הזדהות ותמיכה באשר לרצח בברנוער. לכתבה המלאה
במהלך הפגישה ראש הממשלה קיבל מכתב ובו כתוב:

"אנו חברי הקהילה ההומו-לסבית חווים מדי יום ביומו אלימות מילולית ופיזית במשפחה, בבתי הספר ובמקומות העבודה", כתבו במכתב. "לא פעם נשמעת הסתה חמורה מצד גורמים רבים, וביניהם חברי כנסת ושרים בממשלתך. מדובר באירוע הקשה ביותר שחוותה הקהילה הגאה מאז קום המדינה, היום שיהיה אחרי רצח נוראי זה הוא לא היום שהיה. אבוי לנו כי דם ההרוגים והפצועים נשפך לשווא".

עצרת הזדהות - 2009

ב8.8.2009 התקיימה עצרת הזדהות בכיכר רבין בתל אביב. בעצרת הופיעו אמנים מהקהילה ותומכיה, אישי ציבור ובהם נשיא המדינה, שמעון פרס ז"ל, שרים וחברי כנסת. אליה הגיעו עשרות אלפי א.נשים.

המניין הגאה ליום כיפור - 2009

מתוך צורך אישי של זהורית שורק, מקימת המניין הגאה, להקים מקום לתפילות יום כיפור, לאחר שבית הכנסת שבו היא וזוגתה נהגו להתפלל דחה אותן. החליטו השתיים לפנות למרכז הגאה, בבקשה לקבל את האולם הגדול ולהשתמש בו לסדר התפילות. מראש חשבו שיגיעו כמאה א.נשים, דתיים וחילונים, אך התברר שהגיעו למעלה מ300 א.נשים.
המניין הגאה, פועל במתכונת שיוויונית-הלכתית.

יהודית רביץ יוצאת מהארון - 2009

יהודית רביץ, אחת הזמרות המצליחות והמוערכות בישראל, שידועה כקנאית בכל מה שקשור לחייה הפרטיים, יוצאת מהארון בסדרה "גיבורי תרבות", שעוקבת אחרי האנשים שעיצבו את התרבות הישראלית לאורך השנים, מכניסה רביץ את הבמאית סיון ארבל לתוך ביתה וחושפת בפניה את הזוגיות רבת השנים עם נעמי קניוק, בתו של הסופר יורם קניוק.

2010

חברותא - 2010

חברותא - הומואים דתיים הוא ארגון יהודי דתי של הומואים בני החברה הדתית, דתיים ודתיים לשעבר בישראל, הפועלת בפומבי לקידום סובלנות וקבלה בחברה דתית בנושא נטייה מינית ושונות מגדרית.
הארגון מהווה בית חברתי להומואים מבית דתי ומסייע לחבריו להשלים עם משיכתם המינית ללא ויתור על זהותם הדתית. לשם כך מקיים הארגון שלל פעילויות חברתיות על בסיס קבוע בירושלים, תל אביב וחיפה, וכן טיולים ושבתות משותפות בכל שטחי ארץ ישראל.
במקביל פועל הארגון לקידום סובלנות ושילוב הומואים בחברה הדתית באמצעות ארגון כנסים, פרסום עלונים, שיח ישיר עם רבנים ומחנכים ונראות תקשורתית. פעילות שזיכתה את הארגון בעיטור ממשלת צרפת, יחד עם שותפיו בקהילה הדתית הגאה. הארגון מחויב להלכה ושומר על צביונו הדתי.

אשרו לנו פונדקאות - 2010

יואב ואיתי פנקס עתרו לבג"ץ ב10.02.10 בבקשה להורות למדינה לאפשר להם להיות הורים באמצעות פונדקאות. לטענתם, אין כל סיבה מהותית שלא לפרש את החוק כך שיחול גם על "איש ואיש". "לשון החוק היא תולדה של מציאות ארכאית שעברה שינוי מפליג בעשור וחצי שחלפו מאז הוא נחקק", נכתב בעתירה שתוגש באמצעות עורך הדין דורי ספיבק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. לכתבה

גאווה במימון ממשלתי - 2010

על רקע הפיגוע בברנוער, יסייע משרד ממשלתי לראשונה בתקצוב. משרד התרבות יעביר 50 אלף שקלים למימון מצעד הגאווה בתל אביב ושיפוץ גן מאיר.

הפלגה גאה - 2010

הפלגה גאה ראשונה, באוניית מג'יק 1, יצאה מנמל אשדוד, עברה באלניה שבטורקיה ובלרנקה שבקפריסין.

גאוה בראשל"צ - 2010

מצעד גאווה ראשון בראשון לציון חל ביום ההבנ"ה בשיתוף עם מארגני יום ההבנ"ה בישראל.

שופט הומופוב - 2010

פיליפ מרכוס, שופט בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, סירב בחודש מרץ להורות על בדיקת דנ"א שתאפשר לאב ההומו דן גולדברג להוכיח את אבהותו לתאומים שנולדו לו מאם פונדקאית בהודו ולהביאם לישראל, ועיכב הוצאת צו דומה לשני הומואים נוספים המחכים להולדת ילדיהם בדרך דומה. בין הסיבות לעיכוב הצו, טען השופט באומרו:

"אם יסתבר שאחד האנשים שיושבים כאן הוא פדופיל או רוצח סדרתי, אלו דברים שהמדינה צריכה לבדוק".

 הפרשה עוררה סערה ציבורית והפגנות בתל אביב ובירושלים, וראש הממשלה בנימין נתניהו התערב בפרשה והורה לשר הפנים להביא להבאתם של התאומים לארץ. לאחר שפרקליטות מחוז ירושלים הודיעה כי אין כל מניעה בעריכת בדיקת האבהות, הורה השופט על ביצוע הבדיקה, ומשנתקבלו התוצאות הונפקו לתאומים דרכונים והם הובאו לישראל. עקבות הפרשה הגיש הבית הפתוח לגאווה וסובלנות תלונה לנציבות תלונות הציבור על שופטים על התנהלותו של השופט מרכוס, ובחודש אוקטובר הנציב הודיע שמצא את התלונה מוצדקת, ומתח ביקורת חריפה על השופט מרכוס.

פוליקר יוצא מהארון - 2010

הזמר והמלחין יהודה פוליקר יוצא מהארון כהומו בכתבה במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות".

אות הנשיא - 2010

אגודת הלהט"ב קיבלה את אות הנשיא למתנדב המוענק על ידי נשיא המדינה.

חלוקת תקציב לבית הפתוח - 2010

בג"ץ קיבל את ערעורו של הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות, וקבע כי על עיריית ירושלים לתקצב את הארגון, וכן לשלם לו הפרשים עבור תמיכה שלא התקבלה בחמש השנים שקדמו לפסק הדין. על פי הפסיקה, עולה חשד כי הקריטריונים שקבעה העירייה לחלוקת כספי תמיכה נקבעו במכוון כדי לשלול תמיכה כזאת מן הבית הפתוח. תקציר הפסק דין

סקעת יוצא מהארון - 2010

הראל סקעת יוצא מהארון לרגל יציאת סרט תיעודי שמלווה את הדרך שלו לאירוויזיון במשפט:

"כשיהיה לי בן זוג לא אסתיר אותו בבית ואעשה מה שאני רוצה"

אימוץ גברי צולב - 2010

לראשונה קבע בית משפט כי גבר יוכל לאמץ את הבן הביולוגי של בן זוגו, שנולד בהליך פונדקאות. לכתבה

2011

תהל - 2011

תהל (מכונה גם תיאטרון הקהילה הגאה) הוא תיאטרון ישראלי שעוסק בתכנים הקשורים לקהילה הגאה ולמיעוטים אחרים בחברה. התיאטרון נוסד בינואר 2011 על ידי קבוצת בוגרים מבית צבי וביוזמתו של גרי בילו. תחילה פעל התיאטרון במרכז סוזן דלל ונכון ל-2012 משכנו הוא המרכז הגאה בגן מאיר שבתל אביב. בתהל פועלים שחקנים, מחזאים, במאים ויוצרים רבים, מהקהילה הגאה ומחוצה לה.

בתהל משולבים שני סוגי תיאטרון מרכזיים, תיאטרון רפרטוארי ותיאטרון פרינג'. חברי התיאטרון רואים בשילוב זה סוג חדש של "תיאטרון פרינג'וארי". כך למשל מוצגים מחזות מודרניים או קלאסיים בעלי אופי רפרטוארי בביצוע מודרני ואינטימי כנהוג בהצגות פרינג'. בתיאטרון ניתנת במה גם למחזאות ישראלית מקורית ומחזאות בינלאומית.

תוכני ההצגות הם תכנים שלא זוכים לרוב לייצוג בבימות התיאטרון הישראלי. הקבוצה המייסדת ביקשה להקים תיאטרון שייצור חיבור רגשי והזדהות אצל מיעוטים בחברה הישראלית ובהם הקהילה הגאה. בהתאם ניתנת העדפה למחזות ותכנים שנוגעים לחיי הקהילה הגאה ולמיעוטים אחרים בחברה הישראלית. אחת ממטרות התיאטרון היא קידום דו-שיח פתוח יותר בין עולמות שונים שיוביל להכרות וקבלה.

ייצוג גאה במוסד המדינה - 2011

עו"ד דורי ספיבק, פעיל לזכויות ההומואים והלסביות בישראל, התמנה לשופט בבית הדין לעבודה בתל אביב.

צדי יוצא מהארון - 2011

צדי צרפתי, במאי תיאטרון ובמאי טלוויזיה נודע, יצא מהארון כהומו בכתבה ב"ידיעות אחרונות".

בנאי יוצאת מהארון - 2011

אורנה בנאי יוצאת מהארון בכתבה של "7 ימים" של הכתב איתי סגל, ומספרת שבמשך שנים רצתה לצאת מהארון אבל לא יכלה לעשות זאת מסיבות משפחתיות.

"אני חיה בשלום עם עצמי כבר כמה שנים. זה לא תמיד היה ככה. הייתי מבולבלת והתייסרתי המון זמן. עם השנים למדתי לקבל את עצמי ואין לי שום בעיה עם זה שאני אוהבת נשים. שנים נלחמתי בזה. לא רציתי להיות כזאת", פירטה בנאי. "איך אדם יכול להיות שופר או קול לקהילה כשהוא עצמו מסוכסך בתוכו? מי בכלל היה מסוגל לצאת מהארון? איזה שופר? הרי אני תכף נהיית סטרייטית, מה פתאום שאני אצא ואספר שאני לסבית? להורים שלי היה קשה עם הבחירה שלי להיות עם נשים, אבל אני יודעת שלא הייתי מסוגלת לדבר איתך כאן בפתיחות, אם לא הייתי מקבלת מהם את ברכת הדרך והקבלה המוחלטת שלהם אותי".  

טרנס בהריון - 2011

יובל טופר ארז, הטרנסג'נדר הראשון בישראל שנכנס להריון, ילד בהצלחה את ילדו. 

2012

העיר הגאה תל אביב - 2012

תל אביב זכתה בתואר "העיר הגאה של 2011" בתחרות של האתר Gaycities ואמריקן איירליינס, בכתבה המספרת על הזכייה.

אימהות. בלי אימוץ - 2012

אף על פי שביציתה של אחת הושתלה ברחמה של בת זוגה, משרד הפנים הכיר רק באימהותה של היולדת. בית המשפט פסק: גם תורמת הביצית היא אמו של הילד, אין צורך באימוץ. בינתיים הפסיק משרד הבריאות לאשר הליכי הפרייה שכזו בין בנות זוג. 

בית משפט לענייני משפחה קיבל תובענה לאימהוּת של שתי נשים שהביאו לעולם ילד במשותף. בית המשפט קבע, בניגוד לעמדת משרד הפנים, כי הן תורמת הביצית והן האישה שברחמה הושתלה הביצית הן אמהות הילד, ואין צורך באימוץ. לכתבה על האירוע המיוחד.

אסי לוי יוצאת מהארון - 2012

שחקנית קולנוע והטלוויזיה, אסי לוי יצאה מהארון כלסבית וסיפרה בכתבה לידיעות אחרונות, 7 ימים, על הזוגיות שלה עם הרקדנית תמר שלף. לכתבה

מצעד גאווה ראשון בפתח תקווה - 2012

נערך לראשונה מצעד הגאווה בפתח תקווה, בהובלת לירון סיגאוי, דן וג ויערה ליברמן־כליף, כולם תושבי העיר, עם האמירה הברורה - "גדלתי בעיר הזאת ואני חי כאן".

הצעדה התקיימה מכיכר המייסדים לפארק פתח תקווה.

לצד ההתרגשות לקראת המצעד קמה קבוצה בפייסבוק של כמה מתושבי העיר, שקוראים להחרים את המצעד. "כותבים שם איומים כמו 'נסקול אתכם בעגבניות רקובות' או שמראים סרטונים המציגים כיצד מכים אנשים במוסקווה בגלל נטיות מיניות".

מצעד גאווה ראשון בחדרה - 2012

המצעד בחדרה לא מקבל כל מימון של העירייה. העירייה טוענת כי היא לא תומכת בפעילות אזרחית וכי יש להגיש בקשות למחלקת החינוך. פעילי הקהילה הגאה בחדרה ניסו לקבוע פגישה עם מחלקת החינוך אבל, מהמחלקה מסרבים להיפגש עמם.

למצעד הגיעו כמאה א.נשים שצעדו בגאון והראו נוכחות.

אירוע גאווה ראשון ברעננה - 2012

המצעד במתכונתו הראשונית לא התקיים כסדר, לאחר שראש העיר, נחום חופרי, הסביר כי מצעד עלול לפגוע ברגשותיהם של שיעור ניכר מתושבי העיר ועל כן הוסכם עם מארגניו כי יתקיים אירוע ללא צעדה. לכתבה 

אישור גירושים גאים - 2012

בית המשפט למשפחה ברמת גן אישר את גירושיהם של בני הזוג עמית קמה ועוזי אבן, שנישאו בקנדה ונרשמו כנשואים בישראל אשר התגרשו בהליך אזרחי ולא דרך הרבנות.

פסק הדין התקדימי התקבל בניגוד לעמדת המדינה, שלפיה הסמכות הבלעדית לאשר גירושים נתונה בידי בית הדין הרבני. בישראל אין הליך רשמי לביטול נישואים אזרחיים ובית הדין הרבני כלל אינו מכיר בברית הזוגיות בין בני אותו מין. השופט יחזקאל אליהו הבהיר בפסק הדין כי הוא מתבסס על בג"ץ בן ארי, שבו הורה בית המשפט למדינה לשנות את רישומם במרשם האוכלוסין של חמישה זוגות גברים, שנישאו בקנדה, מרווק לנשוי. לכתבה

פתיחת מרכז ניר כץ - לדיווח על להטבפא"קפוביה - 2012

מרכז הדיווח של האגודה, ע"ש ניר כץ, מציע סיוע לכל מי שנפגע/ה מאפליה, שנאה או פגיעה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית. יש בדבר חשיבות רבה. הן בפן הטיפולי והן ברשומות הנתונים בישראל בנושא הומופוביה.

לעמוד האתר

הסיפור של יוסי - 2012

כרזת הסרט הסיפור של יוסי

סרט הממשך לסרט "יוסי וג'אגר". עלילת הסרט מתרחשת עשור לאחר ההתרחשויות בסרט "יוסי וג'אגר", ובה יוסי (אוהד קנולר), כיום רופא מצליח, עודו בארון ומנסה להתגבר על האובדן של אהובו ג'אגר.

"הסיפור של יוסי" יתחיל עשר שנים אחרי מותו של ג'אגר. יוסי כבר לא קצין בצה"ל. הוא מתמחה בבית חולים במרכז הארץ. רופא מצטיין, מסור, המשתמש בעבודתו כתירוץ לברוח מהתמודדות אמיתית עם חייו, קשייו, פחדיו, זהותו האמיתית. דמות פוסט טראומטית, החיה חיים מודחקים, מצומצמים ומנוכרים, חיים של הימנעות וסגפנות רגשית.

שגרת חייו של יוסי מתערערת כשלמחלקה שלו מגיעה אישה מבוגרת. הוא מכיר את האישה הזאת. גם היא, כפי שיתברר, מכירה אותו. זו היא גברת עמיחי, אמו של ליאור (חבריו ליחידה קראו לו ג'אגר), אהובו המת. הפגישה עמה מעוררת את כל מה שניסה להדחיק ולהסתיר כל השנים. זו לא רק פגישה בין שני מכרים מהעבר, אלא פגישה שיש לה השלכות דרמטיות על עתידו של יוסי.

הסרט יגולל את חייו הנוכחיים של יוסי, הבחירה שלו להתבודד, מערכת היחסים הנוגעת ללב עם אחות רוסייה המאוהבת בו, והאנשים המקיפים אותו, כמו למשל רופא שהתגרש מאשתו, אינו יודע על זהותו האמיתית של יוסי ומבקש לסחוף אותו לתוך חייו הסוערים.

השתלשלות האירועים בחיי יוסי, שתגיע לשיאה באירוע קיצוני, תביא אותו להידפק על דלת ביתם של משפחת עמיחי, ולדרוש את הכרתם כאהובו של ג'אגר. העימות ביניהם, סירובם לשמוע אותו, תהיה נקודת המפנה בסרט. למחרת, אחרי שנמנע במשך שנים לקחת חופשה, הוא יארוז את עצמו וירד לאילת - המקום שהבטיח לג'אגר לבלות איתו את חופשת השחרור שלהם. בדרך לשם, יפגוש בחור צעיר, חייל בחופשת רגילה. האם הבחור הזה יהיה קרש ההצלה של יוסי, הסיכוי שלו לחיים חדשים?

ייחוד גאה בכלא - 2012

לאחר עתירתו הישנה של לי הרמן, אשר ביקש להתייחד עם בן זוגו בכלא ונענה בשלילה, במהלך 2012 עלתה לסדר היום הציבורי פרשיית ההתייחדות של האסיר ההומו - זוהר חנקישייב. שירות בתי הסוהר סירב לבקשתו להתייחד עם בן זוגו, בנימוק שעל פי פקודות שב"ס הזכאות להתייחדות מותנית בין היתר באחד מן השלושה: 

• נישואי הזוג
• הוכחה להיותם ידועים בציבור 
• קיום ביקורים לתקופה של שנתיים בין כותלי הכלא

במקרה זה האסיר ובן זוגו אינם עומדים בקריטריונים להתייחדות, בלי קשר לזהותם המינית.

2013

פאנל גאה לקראת בחירות - 2013

לקראת החבירות, נציגי שבע מפלגות, השתתפו בפאנל המרכזי של קהילת הלהט"ב שנערך בבית התנועה הקיבוצית בתל אביב. נציגי המפלגות שהשתתפו: השרה לימור לבנת (הליכוד ביתנו), ח"כ יצחק הרצוג (העבודה), ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) ח"כ דב חנין (חד"ש), ראש עיריית הרצליה יעל גרמן (יש עתיד), חברת מועצת עיריית ירושלים מירב כהן (התנועה) וירון לרמן (עלה ירוק). גם המפלגות הדתיות הוזמנו, אך הן סירבו להשתתף.

החשבון פשוט: עשרה אחוזים מהאוכלוסייה משמע 12 מנדטים, מספר שיכול להיות בעל משמעות לא קטנה למערכת הבחירות הנוכחית והמעניינת. שי דויטש, יו"ר 'האגודה', פותח בדברי תודה ומציין את התעוררותם של התאים הגאים כמעט בכל רשימה וקורא את הקריאה שתחזור עוד ועוד- "לכו להצביע!". לא חשוב למי, רק תצביעו ובגאווה. לכתבה על האירוע

ספורטאי מקצוען פעיל והומו - 2013

ג'ניה דודוצקין, שחקן כדורעף וקפטן קבוצת הפועל מטה אשר, יצא מהארון כהומו בכתבה ב-mynet‏ ובכך היה לספורטאי הישראלי המקצוען הפעיל הראשון, שיצא מהארון. דודוצקין בראיון על היציאה מהארון
בשנת 2014 התחתן עם עמיחי שרפשטיין, בן קיבוץ מעגן מיכאל, ג'ודוקא בעבר וכיום אומן (פסל, צורף ובשלן). הוא מתגורר עמו במעגן מיכאל והם מגדלים ביחד בהורות משותפת עם האם את בנו של שרפשטיין. 

תמלוגים  באובדן האם - 2013

שנתיים אחרי אסון הכרמל: משרד הביטחון חויב להכיר בבתה של הסוהרת הלסבית, פאבי בוהדנה, שנספתה באסון הכרמל, ולשלם לה תמלוגים בדיוק כמו לשני ילדיה הביולוגיים. 
מאבקה המשפטי של רחלי אלגבסי, אלמנתה של פאבי בוהדנה, החל במקור בעקבות אתר ההנצחה של שירות בתי הסוהר. ביתה נועם התרעמה על כך שאימה, רחלי, וג'ולי, שהיא בתה הביולוגית של אלגבסי, אינן מוזכרות בעמוד ההנצחה על אמה. "הם לא רשמו אותך ואת אחותי!". בעקבות המקרה פתחה אלגבסי במאבק משפטי, בערעור על החלטת משרד הביטחון טענה אלגבסי כי יש לבטל את ההחלטה שלא להכיר בבתה ג'ולי כ"ילדה חורגת", ולהעניק לילדה יחס שווה לילדיה הביולוגיים של בוהדנה. לכתבה

כדורסל בבית הפתוח - 2013

נערך מפגש ראשון מסוגו שבו התארחו שחקני הפועל ירושלים בכדורסל בבית הפתוח בירושלים, במסגרת מאמציה של הקבוצה למאבק באלימות וקידום הסובלנות במגרשים. לכתבה על המפגש

צו ולא הליך של צב - 2013

היועץ המשפטי לממשלה הודיע בעקבות עתירת זוגות חד מיניים לבג"ץ, כי בן זוג של הורה פונדקאי יוכל להסתפק רק בצו בית משפט ולא ייאלץ לעבור הליך אימוץ ממושך. מה שהסתמן כמהפכה בה המדינה תקל על הורים גאים. לכתבה

הוקרה לקראת יום ההבנ"ה - 2013

נערך ערב הוקרה ראשון מסוגו בבית שגריר ארצות הברית בישראל, דניאל שפירו, לנציגי הקהילה הגאה בישראל לרגל היום הבינלאומי נגד הומופוביה. נכחו באירוע ח"כים ושגרירים זרים (שגריר איטליה בישראל, ושגריר מקסיקו בישראל).

תפסת לא תפסת - 2013

לאחר 4 שנים ויומיים לפני מצעד הגאווה בתל אביב, מודיעה המשטרה על התקדמות משמעותית בחיקרת הרצח בברנוער. כך שהיא עוצרת שלושה חשודים במעורבות ברצח בבר-נוער בתל אביב, כולל החשוד ברצח. לכתבה
נכון להיום, אף אחד לא הורשע ברצח והפושע מסתובב חופשי.

מצעד גאווה ראשון באשדוד - 2013

בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל ובתולדות קהילת הלהט"ב הישראלית, התקיים המצעד הראשון שיזם ומפיק הנוער הגאה. המצעד התקיים באשדוד, אליו הגיעו כ-1,100 צועדים וצועדות שחגגו סובלנות ושיווין. לכתבה על המצעד

הפגנה גאה בבית שמש - 2013

נערכה לראשונה הפגנה של הקהילה הגאה בעיר בית שמש בתגובה לאמירות של ראש העיר, משה אבוטבול, לפיהן חברי הקהילה הגאה הם "לטיפול המשטרה או בריאות הנפש". בהפגנה השתתפו אישי ציבור וביניהם המועמד מטעם הליכוד לראשות העיר אלי כהן וחבר הכנסת לשעבר מטעם מרצ ניצן הורוביץ. לכתבה על ההפגנה

פרס במהלך ביקורו

פרס למען הקהילה הגאה - 2013

נשיא המדינה, שמעון פרס ז"ל, נשאל במהלך ביקורו במקסיקו האם לדעתו יש לאפשר לזוגות גאים בישראל להינשא והשיב:

"זה חלק מחיינו, אסור לגזול מהם את זכויותיהם. יש לאשר חוק שיאפשר לכל אדם לחיות לפי טבעו"

נקודות זיכוי - 2013

ועדת שרים לחקיקה אישרה הצעת חוק המבקשת לתקן את פקודת מס הכנסה ולהעניק לזוגות בני אותו מין נקודות זיכוי עבור ילדיהם בדומה לזוגות הטרוסקסואלים. "מדובר על סכום של עשרות אלפי שקלים המוענקים להורי הילד עד להגיעו לגיל 18, סכום שנמנע עד כה מזוגות הומוסקסואלים", אמרה מגישת הצעת החוק, ח"כ עדי קול (יש עתיד). היא ציינה כי היא מברכת על כך שהמדינה רואה בזוגות בני אותו מין תא משפחתי לגיטימי.

הצעת תיקון אפליה - 2013

שתי הצעות חוק לתיקון האפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית עברו בקריאה טרומית בכנסת. את ההצעות הגישו ח"כ עפר שלח (יש עתיד) וח"כ ניצן הורוביץ (מרצ). ההצעות עברו ברוב גדול, 54 ח"כים תמכו בהצעה של ח"כ שלח ו-14 התנגדו לה, ו-48 ח"כים תמכו בהצעה של ח"כ הורוביץ ו-13 התנגדו לה. לכתבה

2014

הורים - 2014

לאחר הליך פונדקאי בארה"ב אישר צו אמריקני כי אילן ואלון טבק-אבירם הם הורי הילדה. משרד הפנים סירב לרשום את שניהם כהורים. שופטי בג"ץ קיבלו את עתירת האבות. לכתבה

איסור אפליה בחינוך - 2014

הכנסת התשע עשרה אישרה חוק האוסר אפליית להט"ב במערכת החינוך.

חוק האוסר על אפליית תלמידים בשל נטיה מינית או זהות מגדרית. בחוק, שיזמו בין היתר חבר הכנסת דב חנין מחד"ש, חברי הכנסת ניצן הורוביץ ומיכל רוזין ממרצ, חבר הכנסת עופר שלח מ"יש עתיד" וחברי הכנסת סתיו שפיר, איציק שמולי ומרב מיכאלי מ"העבודה", תמכו 26 ח"כים, ורק שניים התנגדו לו. לכתבה על ערב אישור החוק

הקלות בניתוח לשינוי מין - 2014

שרת הבריאות יעל גרמן גיבשה שורת הנחיות שנועדה להקל על ביצוע ניתוחים לשינוי מין. התנאים לביצוע ניתוחים כאלה יהיו קלים יותר, והגיל המינימלי למי שמבקשים לעבור אותם ירד מ-21 ל-18. כחלק מהתנאים החדשים הוכנסו הקלות בכמה רבדים:

מצב עד היום	ההנחיות החדשות
חובה לחיות שנתיים בזהות המגדרית המבוקשת	חובה לחיות שנה בזהות המגדרית המבוקשת (הוועדה יכולה אף לקצר זאת)
הגיל המינימלי לפנייה לניתוח - 21	הגיל המינימלי לפנייה לניתוח - 18
אישור לניתוח מותנה בנטילת הורמונים	אישור לניתוח לא מותנה בנטילת הורמונים
האישור ניתן על ידי ועדה מקומית של בית חולים	האישור ניתן על ידי ועדה ארצית שכוללת נציג של הקהילה הטרנסג'נדרית

שרת משפטים מחתנת - 2014

לבני, צח וגיא בטקס

שרת המשפטים ציפי לבני ניהלה טקס חתונה סמלי של זוג הומואים, גיא וצח, בידיעה שהדרך לחקיקה אשר תבטיח את זכויותיהם עדיין ארוכה.

"אני פה לא כשרת המשפטים. לצערי, אין לי את הסמכות המשפטית הרשמית להביא את גיא וצח בברית הנישואין שתהיה מוכרת על ידי מדינת ישראל - המדינה שבה נולדו, שאותה שירתו ובה הם רוצים לחיות את חייהם המשותפים. עם כל רצוני, אין לי את היכולת להבטיח לכם שאחרי הטקס הזה היום תקבלו את מלוא הזכויות שמגיעות לזוג נשוי במדינתו. אך באתי הנה מכוח עמדה מוסרית שיש לי, כדי לומר שהגיע הזמן שכל זוג שרוצה לקשור את גורלו זה עם זה יקבל את החותם הרשמי וההכרה של מדינת ישראל בהם כזוג, כדי שאולי בקרוב כן נוכל להבטיח זאת".

יריד גאה - 2014

יריד תרבות גאה נערך בדיזנגוף סנטר בתל אביב-יפו בפעם הראשונה.

שר חינוך הומופוב - 2014

שר החינוך שי פירון אמר בראיון כי בני זוג מאותו המין "הם לא משפחה". עקב המחאה שפרצה נגדו הוא פרסם התנצלות.

תעודות זהות גאות - 2014

רשות האוכלוסין החלה להנפיק תעודות זהות מיוחדות לילדים להורים בני אותו המין, בהן יופיע פעמיים הסעיף "שם האב" או "שם האם".
עד אותו זמן היה נהוג היה שגם במשפחה שבה, למשל, שתי אמהות – אחת מהן נרשמה בתעודת הזהות של הילדים תחת "שם האב". מאז 2006, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, איפשר משרד הפנים לעדכן את מרשם התושבים בהתאם לאימוץ שנעשה במקרה של זוגות חד-מיניים. אולם עד עתה, רשות האוכלוסין וההגירה הנפיקה לילדים בגיל 16 תעודות זהות עם שם האב ושם האם בלבד.

2015

ארגון הבית הפתוח בבאר שבע

ארגון הבית הגאה בבאר שבע - 2015

הבית הגאה בבאר שבע פועל למען להט"ב בבאר שבע ובמרחב הנגב, ולקידום זכויות להט"ב בישראל ובבאר שבע והנגב בפרט. הארגון פעל בבאר שבע והתקיים במשך שנים (מאוקטובר 2000) כסניף מקומי של אגודת הלהט"ב, ובשנת 2015 נפרד מאגודת הלהט"ב והקים עמותה מקומית עצמאית.

רן דנקר יוצא מהארון - 2015

הזמר והשחקן רן דנקר יוצא מהארון בתור ביסקסואל ומספר כי "בסוף, העניין הוא זוגיות. לבנות בית עם אדם שאתה אוהב. אני חושב שאף פעם בחיים שלי לא הרגשתי בית כמו שאני מרגיש עכשיו"

רצח שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים - 2015

ב-30 ביולי 2015, תקף שליסל, חודש לאחר שסיים לרצות עונש של 10 שנות מאסר לאחר שהורשע בתקיפה וניסיון לרצח במצעד גאווה אחר בירושלים שנערך ב-2005., בסכין צועדים במצעד הגאווה בירושלים ופצע שישה מהם, כולל שירה בנקי, בת 15 שנה ו-9 חודשים, שנפצעה אנושות ונפטרה כעבור כמה ימים מפצעיה. שליסל נעצר על ידי כוחות המשטרה שהיו במקום.
בעקבות הרצח נמתחה ביקורת על תפקוד משטרת ישראל, בטענה שהמשטרה ידעה על שחרורו מהכלא והייתה צריכה למנוע ממנו להתקרב לאזור המצעד.

מתוך עצרת המחאה בירושלים

מחאה נגד הפיגוע - 2015

מתקיימת עצת מחאה נגד הפיגוע במצעד הגאווה בירושלים בנוחות של ראובן ריבלין, נשיא המדינה, באמירה "להבות פשטו בארצנו, להבות של אלימות, של שנאה, של אמונה שקרית מסולפת ומעוותת המציאות, שפיכות דמים בשם התורה המוסר ואהבת ארץ ישראל".
בעצרת השתתפו אלפי מפגינים שקראו קריאות ונשאו שלטים שעליהם נכתב בין היתר: "ירושלים לא תשתוק, להב"ה מחוץ לחוק". עוד השתתפו בעצרת הרב בני לאו, הרב רפי פוירשטיין מראשי ארגון "צהר", הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה ליהדות מתקדמת בישראל ועו"ד יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית בישראל, לצד הופעות של ארקדי דוכין ורונה קינן. המשטרה מנעה מחרדים להגיע לאזור.

איציק שמולי

ח"כ מכהן יוצא מהארון - 2015

ח"כ איציק שמולי הוא חבר הכנסת הראשון שיוצא מהארון במהלך כהונתו. כחלק מראיון שנתן ל"ידיעות אחרונות", שמולי אמר "אי אפשר לשתוק עוד כי כשהסכין מונפת על צווארה של קהילה להט"בית שלמה, הקהילה שלי, היא לא תיעצר שם. זוהי העת להילחם בחושך הגדול"

נפלאתה, אנתולוגיה של שירה להט"בית - 2015

יוצאת לאור האנתולוגיה "נפלאתה", אנתולוגיה של שירה להט"בית, כחלק מהעמקת העיסוק במסורת השירה והתרבות היהודית-עברית וצביעתה בצבעי הדגל. באנתולוגיה ניתן למצוא שירים משמואל הנגיד ועד יונה וולך ומיהודה הלוי ועד חזי לסקלי.

וועדת חוק הפונדקאות - 2015

בני הזוג איתי פנקס ארד ויואב פנקס ארד עתרו לבג"ץ, בשנת 2015, כנגד הוועדה לחוק נשיאת עוברים, הידועה בכינוי "ועדת חוק הפונדקאות", בשני טעמים.
ראשית, עתרו כנגד מה שנחווה לטענתם כאפליה בקבלת שירות. חוק הפונדקאות משנת 1996 התיר קבלת שירותים של נשיאת עוברים ("פונדקאות") לזוגות הטרוסקסואליים שאין ביכולתם ללדת, ומנע קבלת שירותים אלה מזוגות הומוסקסואליים שאף אצלם אין יכולת ללדת.

שנית, עתרו כנגד החיוב לקיום זיקה גנטית בין מבקשי הפונדקאות ובין היילוד (כלומר החיוב לכך שהזרע או הביצית שבתהליך הפונדקאות יילקחו מאחד מההורים המיועדים).
ביולי 2018 הושלמה החקיקה בנושא וההצעה לתיקון חוק נשיאת עוברים עלתה להצבעה ואושרה. הסתייגותו של חבר הכנסת אמיר אוחנה (הליכוד) לשינוי הנוסח, כך שיאפשר מתן שירותי נשיאת עוברים (פונדקאות) גם לגברים, נדחתה.

אמיר אוחנה

ח"כ גאה מהימין - 2015

אמיר אוחנה, ממקימי "גאווה בליכוד", מושבע לכנסת והופך לחבר הכנסת ההומו הראשון מחוץ לארון במפלגת ימין בישראל.

תצא מהארון - 2015

במהלך תכנית בפריים טיים, בתכנית הכוכב הבא, משודר השיר של מאור גמליאל - תצא מהארון, המגלל את סיפורו של מושיקו שמונצח על ידי סטריאוטיפים של הומואים באמירה שהוא צריך לצאת מהארון. 
לאחר שידור השיר, חלק גדול מהקהילה הגאה התנגד לשידור השיר בפריים טיים, שעודד אמירות הומופוביות, במקביל, נוער בתיכון ובבתי הספר הוטרד על ידי שירת השיר כאקט של הטרדה.
התכנית בתגובה אמרה שהיא שקלה האם לשדר את השיר הנ"ל, והחליטה שהיא תשדר אותו.

2016

ישי שליסל נידון למאסר - 2016

ישי שליסל, אשר רצח בדם קר את שירה בנקי ז"ל במצעד הגאווה ב2015 ובניסיון רצח של שישה צועדים נוספים, נידון למאשר שעולם ו-31 שנים ונדרש לפצות את משפחות הנפגעים ביותר מ-2.5 מיליון שקלים. השופטת הוסיפה בגזר דין:

"גם לאחר שנעצר לא גילה כל רגש. לפנינו אדם שלא רואה אדם לנגד עיניו. אדם מסוכן וחסר לב, שיהדות של דרכי שלום ושמלמדת שחביב כל אדם שנברא בצלם, זרה להווייתו. בימי החופש המועטים בין מאסר למאסר קיפד הנאשם את חייה של נערה צעירה ותאבת חיים, שירה בנקי, שהייתה כבת 16 במותה. הנאשם שפך דם נקיים. לא היה אכפת לו מזה שיפגוש את המאכלת בגופו. הוא נטל את חייה של שירה, המיט אסון על משפחתה, פגע בחברה הרוצה לחיות כחברה שוחרת חופש".

יום הנראות הגאה בכנסת הראשון - 2016

הכנסת מציינת לראשונה את יום זכויות הלהט"ב. כחלק מיום זה דנו בזכויות הקהילה הגאה ובמצבה, על רקע דו"ח מרכז ניר כץ,

חניכי וחניכות איגי יוצרים/ות את דגל הגאווה
במשכן הכנסת

היום הועבר על ידי חברי וחברות השדולה הגאה ומארגנים נוספים.
מסדרונות הכנסת התמלאו בחברי וחברות הקהילה, בני נוער, פעילים, מתנדבים, משפחות וילדים, שהגיעו לקחת חלק ביום ההיסטורי. לנאום בוועדות, להשתתף בדיונים או סתם לשבת ולהקשיב. בין הייתר, קירות הכנסת התמלאו בתערוכת ציורי הילדים של ארגון חוש”ן, שכללה גם דפי צביעה ענקיים שחברי הכנסת התבקשו לצבוע. תערוכת “הפנים שלנו” של להט”בית דתיים של ארגון בת קול וחברותא, ותערוכת היסטוריה להט”בית שיזמה האגודה למען הלהט”ב.
המארגנים דנו בוועדות שונות בהן - חינוך, בריאות וכספים. עשרות דוברים נשאו דברים בתשע וועדות, חברי כנסת דיברו על נושאים להט”בים ואפילו ראש הממשלה התייחס ליום הזה.
בסיום היום הושגה נראות גאה במסדרונות הכנסת ותו לא.

גילי מוסינזון

כדורסלן מחוץ לארון - 2016

הכדורסלן גילי מוסינזון יוצא מהארון כביסקסואל בפוסט מפורט וחריף במיוחד שכתב בעמוד הפייסבוק שלו.
ותקף את חבריו למקצוע: "אני מתמודד עם המשיכה לשני המינים מגיל צעיר. בעלי קבוצות ומועדוני ספורט הם ההומופובים הגדולים ביותר"

ביטול מצעד הגאווה בב"ש - 2016

תמונה מתוך ההפגנה

בעקבות החלטת בג"ץ על דחיית העתירה שביקשה לקיים את מצעד הגאווה ברחוב המרכזי בבאר שבע, התקיימה הפגנה במקום, בה השתתפו למעלה מ-2,500 א.נשים מרחבי הארץ באמירה ברורה - "אנחנו לא אזרחים סוג ב", מה שמנציח את הצורך הממשי בהמשך המאבק הגאה בפריפריה.

שנה לרצח שירה בנקי ז"ל - 2016

שנה לאחר רצח שירה בנקי ז"ל מתבצע חידוש לשיר "שיר לשירה" על ידי הזמרת קורין אלאל, ובשיתוף פעולה של כלי תקשורת רבים, הם שידרו את הביצוע בשעה 9:00 לזכרה.

השקת מטוס גאה לכבוד מצעד הגאווה - 2016

משרד התיירות, שהודיע כפי שפורסם שישקיע 11 מיליון שקל בהבאת תיירות גאה לישראל, יקיים תחרות בינלאומית לקהילה. הפרס: טיסה לשבוע הגאווה בתל אביב במטוס ממותג בצבעי גאווה. מטוס ישראלי ייצבע בצבעי דגל הגאווה ויישא את הכיתוב "Tel Aviv Gay Pride 2016". בסופו של דבר, צעד תקדימי והיסטורי זה בוטל, מתוך הבנה שכספי עתק אלו ראויים לאירגונים גאים, ומתוך הבנה זו, נעשה חרם על פרסום זה.

תקציב איג"י - 2016

בעקבות קיצוץ תקציבי אירגוני נוער גאים, למול הבאת תקציב עתק להבאת מטוס בצבעי גאווה למען תיירות גאה, ארגונים גאים החלו למחות על החלטת משרד התיירות, ולאיים כי המצעד יהפוך למחאה. 

בתגובה למטוס הגאווה ולנוכח תקציב ארגון איג"י, האגודה למען הלהט"ב יצאה בקריאה:

"ההחלטה להעביר את התקציב לא נעשתה יחד עם הקהילה, והתקציב לא יועד עבור הקהילה אלא עבור קידום התיירים הגאים. השעיית התקציב ממשיכה את הקו הזה, משל היתה הקהילה כלי שרת במשחק של משרד התיירות. התקציב יועבר אם נרקוד לצלילי החליל, וכאשר אנו דורשים תשלום עבור השתתפות בריקוד, התקציב מבוטל. לא ראוי ששרים יאיימו על אזרחי המדינה, משלמי המיסים, המשרתים בצבא, בהשעיית תקציבים שמקורם בכספי ציבור. הקהילה ממשיכה בדרישותיה לשוויון זכויות, והתיירים ימשיכו לבקר בעיר תל אביב, בדיוק כפי שהגיעו בשנים האחרונות, ללא מטוסים צבועים וללא תקציבי קמפיין מנופחים. כעת, כשהתפנו 11 מיליון שקל, יש להעבירם לטובת הקהילה הגאה ולא לצביעת מטוסים."

מחאת הנוער #תתעוררי

מחאת הנוער #תתעוררי קמה לאור האירועים שאירועו באותו חודש - החלטת משרד התיירות להעביר תקציב של 11 מיליון שקל לתיירות גאה, איומיי האגודה למען הלהט"ב להפוך את המצעד בתל אביב למחאה אם התקציבים של ארגוני הקהילה הגאה לא יוגדל. 

המחאה הביאה לנקודת מפנה בהבנה של מסוגלת הנוער. בשיתוף פעולה עם האגודה, חניכי וחניכות איג"י הגיעו להסכמה עם עיריית תל אביב להתחיל את המצעד בדקת דומייה לזכר שירה בנקי ז"ל, 7 חוקים גאים שנפלו לאחר יום הנראות בכנסת ואירועים אלימים כנגד חברי הקהילה הגאה בנעשים כל יום.

מתוך אתר איגי

זוג הורים. - 2016

לראשונה ביהמ"ש הכיר בהורות של זוג הומואים שעברו הליך פונדקאות - ללא בדיקת רקמות.
הורים לילדים שנולדו בהליכי פונדקאות בחו"ל יוכלו לרשום את ילדם במשרד הפנים בהתבסס על מסמכים רפואיים בלבד וללא בדיקת רקמות, וכתוצאה מכך ההורים לא יצטרכו עוד להמתין שבועות במדינת ניכר לתוצאות בדיקת הרקמות.
מה שאומר, זוגות שלא ילדו בלידה טבעית לא ייאלצו להמתין שבועות ארוכים בארץ זרה עם תינוקות בני יומם בזמן הטיפול במסמכים. המשמעות: צעד נוסף בהכרה בזכותם של חד מיניים להורות.

2017

מצעד גאווה מקומי בבאר שבע - 2017

ב22 ליוני נערך מצעד הגאווה הראשון בבאר שבע באירגנו של הבית הגאה ובהשתתפותם של כ-4000 צועדים. בסיום המצעד התקיים אירוע גאווה בהפקת עירית באר שבע שבו נשא ראש העיר נאום.

יעמיס מטען על הילד - 2017

עמותת "אבות גאים" והמרכז הרפורמי לדת ומדינה הגישו עתירה לבג"ץ בה דרשו מהמדינה לענות על הבקשה לשנות את חוק האימוץ כך שלא יפלה בין זוגות נשואים, לבין זוגות ידועים בציבור וזוגות חד מיניים. המדינה הגיבה לעתירה, אכן שינתה את היחס לידועים בציבור המורכבים מאיש ואישה, אך בנוגע לזוגות חד מיניים, טענה המדינה כי אין לשנות את החוק הקיים כך שיאפשר גם לזוגות חד מיניים לאמץ ילדים בישראל. לפי נימוקי המדינה, במקרה של ילד שנמסר לאימוץ -

"רצוי ככל הניתן להימנע מהעמסת מטען נוסף על הילד, בדמות השמתו בתא משפחתי שנתפס בחברה הישראלית עדיין כתופעה חדשה ושונה"

לא סוג ב' - 2017

לאחר פרסום תגובת המדינה בנוגע לבקשה לשנות את חוק האימוץ כך שגם זוגות להט"בים יוכלו לאמץ, אלפים יצאו להפגין מול קריית הממשלה, שינו את תמונות הפרופיל שלהם לסלוגן "אנחנו לא סוג ב'" וקראו לשינוי המדיניות המפלה.

שינוי חוק האימוץ - 2017

לאחר דחיית העתירה לבקשת שיוויון בין זוגות להט"בים בחוק האימוץ וההפגנה שחלה תחת הסלוגן "אנחנו לא סוג ב'", המדינה חוזרת בה ומודיעה:
"בעקבות הבחינה המחודשת, אשר כללה קבלת התייחסויות מגורמי מקצוע שונים, הוחלט לאמץ את העמדה הסוברת שיש לבטל את תנאי הסף הדורש זוגיות של 'איש ואשתו' דווקא, תוך עמידה על כך שנדרש קשר זוגי יציב וממושך. זאת, במסגרת הכוונה לקדם הצעת חקיקה על רקע המלצות דו"ח גרוס, לרבות ביחס לתנאי כשירות לאימוץ ומנגנוני התאמת הורים מאמצים לילד מסוים".

אמיר פרישר גוטמן נפטר - 2017

אמיר פרישר גוטמן, זמר ופעיל בולט במאבק להורות להט"בית, נפטר מטביעה. הותיר מאחוריו את בן זוגו, ינאי פרישר גוטמן, ואת בנם המשותף.

משה גרשוני הולך לעולמו - 2017

משה גרשוני

משה גרשוּני (11 בספטמבר 1936 – 22 בינואר 2017) היה צייר ופסל ישראלי. בעבודותיו, בעיקר בציוריו משנות ה-80 של המאה ה-20, ביטא עמדה שונה מן המקובל לזיכרון השואה באמנות הישראלית. בנוסף נוצר ביצירותיו חיבור חדשני בין שכול לבין מיניות הומוארוטית, באופן שביקר את החברה ואת הלאומיות הישראלית-ציונית. בסיום שנות ה70 של המאה ה20, חווה גרשוני תקופה של דיכאון ומשבר זהות עמוק. אישית סימנה תקופה זו גם את גילוי המינית של גרשוני כהומוסקסואל. בשנת 1981, לאחר כמה התנסויות מיניות עם גברים, עזב גרשוני את בית המשפחה ועבר מרעננה לדירה ולסטודיו ברחוב יוסף הנשיא בתל אביב-יפו, ומאז חי חיים מחוץ לארון עם בני זוג.

על יצירתו הוכרז כזוכה בפרס ישראל לציור לשנת 2003, אולם לבסוף נשללה ממנו קבלת הפרס.

מותה של גילה גולדשטיין, אייקון טרנס* חלוצי - 2017

גילה גולדשטיין הייתה שחקנית, אמנית וזמרת ישראלית, מהפעילות הראשונות של הקהילה הטרנסג'נדרית ושל אגודת הלהט"ב בישראל. גולדשטיין נחשבה לאישה הטרנסג'נדרית הראשונה בישראל, ובמהלך חייה הפכה לאחד האייקונים הגדולים של קהילת הלהט"ב בישראל. נפטרה ב-5 בפברואר 2017 בבית החולים איכילוב לאחר אירוע מוחי. בת 69 הייתה במותה. נקברה בבית העלמין ירקון בהשתתפותם של מאות ידוענים ואנשי קהילת הלהט"ב. על גבי מצבתה נרשם השם גילה גולדשטיין, והמשפט: "הייתי מה שרציתי, עכשיו תורכם להיות..."

NIKE בקמפיין עם נשים טרנסיות - 2017

לאחר מותה של גילה גודלשטיין ז"ל, חברת NIKE יצאה בקמפיין שלם בשיתוף עם דוגמניות טרנסיות לזכרה של גילה. 

תמונה מתוך הקמפיין

חברה קדישא לא רוצים לקבור הומואים - 2017

בעקבות תחקיר של "תוכנית חיסכון" חשפו כיצד מסרבים נציגי חברות קדישא ברחבי הארץ לקבור הומואים בטענה כי “לא קוברים יהודי שומר תורה ומצוות ליד אחד כזה”. 

מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה: “נטייתו המינית של הנפטר אינה רלוונטית לנושא הקבורה. על פי חוק כל אזרח זכאי לקבורה וחברות הקדישא מאפשרות לנהל את הטקס על פי בקשת המשפחה”.

כנס קדושים תהיו - 2017

"יום עיון לרבנים בנושא התמודדות עם הנושא ההומוסקסואלי", מתוך הודעה שהופצה לעיתונות:

היום התקיים כנס 'קדושים תהיו' שמטרתו לחשוף רבני קהילות לסוגיית הלהט"ב מנקודת מבט תורנית, ביוזמת 'איגוד רבני קהילות' ומרכז 'בקדושה'. בכנס הרצו בין השאר הרב ארל'ה הראל, הרב יעקב אריאל, הרב שמואל אליהו, ד"ר אליהו אקרמן וניר מנוסי בנו של דידי מנוסי. בנוסף, הרצו בכנס חברים הומואים דתיים בקהילה מארגון 'כמוך'.

לכנס עצמו לא הורשו להכנס חברי הארגון ההומו-דתי - חברותא, בטענה שהם לא רבנים, והכנס יועד לרבנים בלבד.
הכנס יצר דיונים רבים על משמעות העיסוק הזה של רבנים בנושאים גאים ומהי עמדותיהם.

2018

אלוף שרון אפק, הפרקליט הצבאי הראשי

אלוף גאה - 2018

שרון אפק, הפרקליט הצבאי הראשי, מקודם לדרגת אלוף והופך לקצין הבכיר ביותר בתולדות צה"ל הנמנה עם הקהילה הגאה.

הילדים שלי - 2018

זוג לסביות, אירית ועינת צביאלי-אפרת פנו לשגרירות ישראל בנפאל על מנת לקבל העתקים של תעודות הלידה של ארבעת ילדיהן כדי להגיש בקשה לוויזה לטיול להודו. לתדהמתן במסמכים שקיבלו נמחק שמה של האם הלא ביולוגית מהתעודה של ילדי האחרת.

בנות הזוג צביאלי-אפרת וילדיהן

לאחר שסידרו את תעודות הלידה בישראל וטסו לנפאל, פנו לשגרירות הודו על מנת להסדיר ויזות לכל המשפחה, שם, בנות הזוג ניסו להסביר לאנשי השגרירות כי שתיהן האמהות המשותפות של ארבעת הילדים אך נתקלו בחוסר הבנה ובטענה כי הדבר אינו הגיוני. השתיים התעקשו להסביר כי בישראל מכירים בהן כמשפחה והן נדרשו להציג תעודות לידה שיוכיחו כי הן אכן אמהות הילדים. כששבו לשגרירות לצורך איסוף העתקי תעודות הלידה התברר להן לתדהמתן כי מדינת ישראל מחקה מהתעודות של כל ילד את שמה של האם הלא ביולוגית. בנות הזוג הבהירו לנציגת השגרירות כי התעודות שהונפקו אינו העתק של התעודות שהוצאו להן ונמצאות בביתן, אך ללא הועיל. בשגרירות הודו לא ראו בעין יפה את הניסיון של השתיים להסדיר את הוויזה עם העתקי תעודות הלידה שהונפקו להן, לאחר שהצהירו כי הן אמהותיהם של ארבעת הילדים והן "הואשמו" במסירת מידע כוזב וחזרו לארץ.

חוק הפונדקאות - 2018

הכנסת העשרים מעבירה תיקון לחוק הפודקאות המתיר פונדקאות לנשים יחידות, ודוחה תיקון לחוק המתיר פונדקאות לגברים יחידים.
בתום דיון ממושך אישרה המליאה את חוק הפונדקאות שמרחיב את מעגל הנשים הזכאיות לפונדקאות ברוב של 59 תומכים מול 52 מתנגדים. המליאה דחתה את כל ההסתייגויות לחוק, כולל  ההסתייגות של ח"כ אוחנה שמבקשת להכליל בחוק זוגות הומואים.
חברי הכנסת אמיר אוחנה הצביע נגד בסופו של דבר, בניגוד לעמדת הקואליציה, בשל העובדה שהחוק לא כלל גברים יחידניים בין הזכאים להליך זה. בהודעה שפורסמה לאחר ההצבעה נאמר, כי אוחנה וח"כ מירב בן-ארי, שגם היא הצביעה נגד, יגישו יחד הצעה לתיקון החוק כך שתתאפשר פנייה להליך פונדקאות גם לגברים מהקהילה הלהט"בית. עם זאת, בהצבעה חוזרת על החוק בחודש אוקטובר 2018, הבהיר נתניהו שלמרות תמיכתו העקרונית בחוק הוא לא יכול לעבור כעת, עקב הרכב הקואליציה. בעקבות הפרות של המשמעת הסיעתית והקואליציונית בהצבעות בנושא להט"ב, הורחק ח"כ אמיר אוחנה מוועדת החוץ והביטחון.

פרסי אופירה - 2018

מתפרסמת רשימת המועמדים לטקס פרסי אופיר לשנת 2018, הכוללת את מועמדותה של סתיו סטרשקו‎ - הטרנסג'נדרית הראשונה המועמדת לפרס בקטגוריית השחקנית הראשית הטובה ביותר.

שביתה גאה - 2018

דורשים ודורשות שוויון זכויות

יש שיקראו לה - מחאת הלהט"ב, יש שיקראו לה מחאת השוויון, אני שמח שיש בה את המילה מחאה.
אז מחאת הלהט"ב או מחאת השוויון, אם תרצו, הייתה סדרת הפגנות שכללו גם שביתה פוליטית חלקית, ונערכו בישראל ב-22 ביולי 2018 במטרה למחות על אפליית להט"ב במסגרת חוק הפונדקאות, חוק הסכמים לנשיאת עוברים, אישור הסכם ומעמד היילוד. כחלק מסדרת ההפגנות, קבוצות של להטבפא"ק חסמו כבישים וצירים מרכזיים באמירה ברורה - אתם מחכים בפקק, אנחנו מחכים לזכויות.
במהלך השביתה, שחפפה לצום תשעה באב שנדחה, החליטה הקהילה הגאה לשבות. לאחר כמה ימים מעל 250 חברות וארגונים אפשרו לעובדיהם להיעדר ממקום העבודה כדי להשתתף בפעולות המחאה שנערכו לאורך היום במוקדים בישראל, בהם תל אביב-יפו, ירושלים, חיפה, באר שבע, רעננה. במחאה בכיכר רבין השתתפו למעלה מ-80 אלף להטבפא"ק ותומכים.

2019

ח"כים גאים ומוצהרים - 2019

לראשונה נבחרו לכנסת העשרים ואחת שלושה ח"כים הומואים גלויים: איתן גינזבורג, עידן רול ויוראי להב-הרצנו ממפלגת כחול לבן שיא של כל הזמנים והם הצטרפו לשניים שהיו בכנסת הקודמת: אמיר אוחנה (הליכוד) ואיציק שמולי (העבודה).

שר מחוץ לארון - 2019

חבר הכנסת אמיר אוחנה מונה לשר המשפטים והפך להיות השר הגאה הגלוי הראשון בתולדות המדינה.

יו"ר מוצהר - 2019

ניצן הורוביץ נבחר להיות יו"ר מרצ והוא הנציג הראשון של קהילת הלהט"ב שנבחר ליו"ר מפלגה בישראל.

מצעד גאווה ראשון בנתניה - 2019

תמונה מהמצעד בנתניה 2019

נערך ב-12.07.19 מצעד הגאווה הראשון בנתניה, בהשתתפותם של כ-400 צועדים.
למרות האיומים ברשתות החברתיות, השיח האלים נגד מארגניו וחוסר התמיכה מהעירייה, התהלוכה הססגונית הסתיימה ללא אירועים חריגים.
הצועדים יצאו לדרך מטיילת ניצה בעיר, נשאו שלטים וקראו קריאות בעד שיוויון זכויות לכולם. בתום המצעד התקיימה הפגנה ועצרת מרכזית בכיכר העצמאות, בה נשאו נאומים נציגי קהילת להט"ב ארציים ומקומיים. למרות הזמנת המארגנים, ראשת העיר, מרים פיירברג, החליטה שלא לשאת דברים על במת הנאומים ולא להגיע למצעד.

אירוע גאווה ראשון בבית שמש - 2019

מתקיים ב-25.07.19 אירוע גאווה ראשון בעיר בית שמש בהשתתפות כ-300 משתתפים ומשתתפות.

האירוע התקיים תחת הכותרת "חברות וחברי הקהילה הלהט"בית החיים באורח חיים יהודי-דתי".

2020

הפגנת תלמידים - 15.1.2020

בעקבות דברי שר החינוך רפי פרץ, אלפי תלמידים הפגינו בכיכר רבין לאחר שפורסם ראיון ובו נשאר פרץ "כיצד היה מגיב אם אחד מילדיו היה מגלה נטייה מינית שונה?", והוא השיב: "ברוך השם הילדים שלי גדלו בצורה טבעית ובריאה". פרץ גם הגדיר משפחה נורמטיבית - "עם איש ואישה". דבריו עוררו זעם בארגוני הלהט"ב, וכן במערכת הפוליטית ובמערכת החינוך.

כך יצאו אלפי תלמידים אל כיכר רבין בקריאה - "פרץ אתה לא שר החינוך שלי!"

שינוי סעיף המין - 25.2.2020

שינוי סעיף המין בתעודת זהות כבר לא מחייב לעבור ניתוח להתאמה מגדרית או לקיחת הורמונים. 

נוסף לכך, גיל שינוי סעיף המין ירד מ-18 ל-16 ותקופת ההמתנה קוצרה משנתיים לחצי שנה.

תיקון חוק הפונדקאות - 27.2.2020

בג"ץ קבע כי תיקון חוק הפונדקאות שנחקק ב-2018 מפלה זוגות חד-מיניים. בנוסף, נקבע כי יש לתקן את חוק הפונדקאות בתוך שנה.

האירוויזיון מתבטל - 2020

ב-18 במרץ 2020 הודיע איגוד השידור האירופי על ביטול התחרות בשל התפשטות מגפת הקורונה.

ב-31 במרץ 2020 הודיע איגוד השידור האירופי שיקיים ב-16 במאי, המועד המקורי שהיה צריך להתקיים גמר האירוויזיון, אירוע חלופי שייקרא "אירוויזיון: אירופה מאירה אור" (shine the light) שבו ישתתפו כל 41 האמנים שהיו אמורים לייצג את ארצם בתחרות, כל אחד מהבית שלו.
ב-12 וב-14 במאי 2020, המועד המקורי שהיה צריך להתקיים חצאי-גמר האירוויזיון, יתקיימו משדרים חלופיים בערוץ היוטיוב הרשמי של האירוויזיון בשם "Eurovision Song Celebration 2020". במשדרים יוצגו כל 41 השירים המתמודדים במלואם לפי סדר ההופעה הרשמי שנקבע לחצאי הגמר על ידי הפקת התחרות. 

לסביות לא ברחביה - 25.5.2020

מתנדבת בבית הפתוח ובת זוגה גילו במושב האחורי של רכבם שני דפים מודפסים המכילים מילות שנאה ואיומים כלפיהן כזוג לסביות.

על דף אחד נכתב: “לסביות לא ברחוב הרב ברלין, פרסום פרטיכם ותצלומים בפייס”. ועל דף נוסף נכתב: “לסביות = תועבה”.